תסמונת בארט: תסמינים, גורמי סיכון ודרכי טיפול

ושט על שם בארט, או תסמונת בארט, היא מצב שבו התאים אשר מרכיבים את הוושט עוברים תהליך מטאפלסטי ומוחלפים בתאים המרכיבים את המעיים. תהליך זה מתרחש כאשר תאי הוושט ניזוקים בעקבות חשיפה לחומצה קיבתית, בדרך כלל תסמונת בארט מתפתחת לאחר שנים של רפלוקס קיבתי ושטי. במקרים מסוימים תסמונת בארט יכולה להתפתח לסרטן הוושט.

המומחים מחכים לכם בפורומים:
פורום רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית
פורום סרטן (אונקולוגיה)
פורום כירורגיה כללית, כירורגיה אנדוסקופית
פורום מחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה
פורום גסטרואנטרולוגיה, מחלות דרכי העיכול

רפלוקס קיבתי ושטי יכול לגרום לתסמונת בארט

הסיבה המדויקת שבגללה נגרמת תסמונת בארט עוד לא ידועה לחלוטין, אך היא מצויה לרוב אצל אנשים אשר סובלים מרפלוקס קיבתי ושטי – מצב שבו השרירים התחתונים של הוושט נחלשים ואינם עובדים כראוי ולא מונעים מאוכל ומחומצה קיבתית לעלות בחזרה במעלה הוושט. בשל חשיפה ארוכת טווח לחומצה קיבתית התאים המרכיבים את הוושט גורמים לחריגה והם הולכים ונעשים דומים לתאים שמרכיבים את המעי. התסמונת יכולה להתפתח גם אצל אנשים שאינם סובלים מרפלוקס קיבתי ושטי, אך אלה הם מקרים מעטים.

לתסמונת בארט אין תסמינים ייחודיים, אך מכיוון שרוב האנשים החולים בתסמונת לוקים גם מרפלוקס קיבתי ושטי הם ייסבלו מצרבות תכופות ונשנות. יש לפנות לטיפול רפואי במקרים שבהם נוסף לצרבות חשים בתסמינים כמו כאבים בחזה, קשיי בליעה, הקאת דם ואם יש צואה בדם.

עישון ומאכלים חריפים מגדילים את הסיכויים לחלות בתסמונת

כל אחד יכול לחלות בתסמונת בארט, אך הסיכויים לכך גבוהים במיוחד אצל אנשים אשר סובלים מרפלוקס קיבתי ושטי למעלה מעשר שנים. כמו כן, התסמונת נפוצה פי שניים אצל גברים מאשר אצל נשים והיא לרוב מופיעה לאחר גיל 50. גורמי סיכון נוספים לתסמונת בארט הם עישון, השמנת יתר והחיידק הליקובקטר פילורי אשר גורם לכיבים בקיבה.

כמו כן, גורמים מסוימים אשר מחמירים את הרפלוקס הקיבתי ושטי יכולים לעודד את ההתפתחות של תסמונת בארט. נוסף לעישון ולצריכת אלכוהול גם אכילה של כמויות גדולות מזון יכולה להחריף את המצב וכן אוכל עתיר בשומן רווי, אוכל חריף, שכיבה מיד לאחר אכילה ונטילה של נוגדי דלקות שאינם סטרואידים.

כיצד מטפלים בתסמונת בארט?

אם ישנו חשד לתסמונת בארט יש צורך בבדיקת אנדוסקופיה – הליך רפואי שבו מחדירים צינור עם סיב אופטי כדי לראות את האיבר מבפנים. בדיקה זו מספקת תמונה מדויקת של פנים הוושט. במצב תקין הוושט ורודה ומבריקה, כאשר חולים בתסמונת בארט הוושט אדומה ומרקמה קטיפתי. אם תוצאות הבדיקה יצאו חיוביות יש צורך בדגימה מהרקמות של הוושט כדי לבחון מקרוב את השינוי שחל בתאי הוושט. את הדגימה מדרגים לפי ערכי דיספלזיה – מושג המתאר חריגה או התפתחות לא תקינה של רקמות. הממצאים יכולים להיות שלילה של דיספלזיה, דיספלזיה ברמה נמוכה ודיספלזיה ברמה גבוהה עם חשד לתאים טרום סרטניים.

הטיפול בתסמונת בארט תלויה ברמת הדיספלזיה. במצבים שבהם אין דיספלזיה או שהיא ברמה נמוכה הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים של הרפלוקס הקיבתי ושטי בעזרת תרופות אשר מווסתות את החומציות בקיבה. ניתוח הוא אפשרות נוספת לטיפול בתסמינים של הרפלוקס הקיבתי ושטי. בניתוח פונדופליקציה על שם ניסן מחזקים את השרירים התחתונים של הוושט בכך שיוצרים מעין טבעת סביב הרשת בעזרת החלק העליון של הקיבה.

אולי יעניין אתכם גם:
מה גורם להופעת טעם מר בפה?
צרבת: מה גורם לריפלוקס ואיך מטפלים בו?
אולקוס: כיצד אפשר לזהות אותו?
קוליטיס כיבית: תסמינים ודרכי טיפול
דלקת הוושט: סוגים, תסמינים ודרכי וטיפול

הטיפול בתסמונת בארט עם דיספלזיה ברמה גבוהה דורש הליכים פולשניים יותר, כמו הסרה של חלקים מהוושט. אפשרויות טיפול נוספות הן אבלציה באמצעות גלי רדיו אשר בה משמידים תאים טרום סרטניים בעזרת חום, הקפאה של התאים בחנקן נוזלי וטיפול פוטודינאמי שבו מזריקים לתאים כימיקל רגיש לאור בשם פוטופרין אשר מחסל את התאים הטרום סרטניים.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר