פורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי - יש לך שאלה?

מבין התלונות שמנית תחושת נימול חולפת המערבת את מחצית הגוף ו\או מחצית הפנים עלולה להיות ביטוי לאירוע מוחי חולף.אני מציע להתיעץ עם הרופא המטפל על מנת שישמע את תלונותיך בפירוט ויבצע בדיקה נוירולוגית.

יש כמובן צורך להבין מה היתה הסיבה לשבץ בגיל כה צעיר. הריון אכן מהווה מצב פרוטרומבוטי ומעלה את קרישיות הדם וכתוצאה מכך מהווה גורם סיכון הן לחסימות בכלי דם עורקיים והן ורידיים במוח. גם התקופה הבתר הריונית מהווה גורם סיכון. ההחלטה לגבי הכניסה להריון ואופי ההתנהלות בהריון צריכה להנתן על ידי הנוירולוג והגניקולוג המטפלים. במידה והסיבה לאירוע המוחי היתה נטיה לקרישיות יתר כדאי גם לשתף המטולוג ולהתיעץ עמו בנוגע לטיפול בקלקסן בהריון.

האם זה בסדר לדעתך לקחת אספירין לדילול דם וגם קלקסן בהריון? מה קורה בלידה פעילה? האם מדללי הדם לא יהוו בעיה במהלך לידה? האם לדעתך עדיף לידה טבעית או ניתוח קיסרי ? יש לציין כי עברתי ארוע מוחי קל לפני שנתיים. תודה

אספירין עלול להיות בעייתי בשלבים מסוימים של ההריון וכן בשילוב עם קלקסן. ההחלטה לגבי הטיפול המיטבי וההתנהלות בהריון או בלידה לא צריכה להנתן במסגרת הפורום כמובן אלא על ידי הרופאים המטפלים המכירים היטב את פרטי המקרה.

קודם כל תרגישי טוב,איך את מרגישה היום? רציתי לשאול אותך כמה שאלות אם תוכלי לענות לי בבקשה, ני בת 27 וגם לי יש קברנומה בגודל של 7 מ"מ שדיממה אבל באזור אחר במוח, בגלל שאני חוששת שזה יקרה שוב וחוששת מאירוע מוחי הייתי רוצה לדעת איך הרגשת כשהדימום קרה, מה עשית, איך גילו אותו, מי קבע שזה אירוע מוחי ? (לי אמרו שקברנומה יכולה לדמם אבל א לגרום לאירוע מוחי) אשמח לדבר איתך הייתי אצל כמה נוירוכירורגים אם זה מעניין אתך מה הם אמרו לי, תודה ותרגישי טוב. רונית (אם תרצי לענו לי במייל ולא על גבי הפורום( [email protected]ׁ)

הסיכון לדמם מקברנומה הינו נמוך יחסית ועומד על כאחוז לשנה.בנוסף,רוב מקרי הדמם מקברנומה אינם גורמים לתופעות קליניות קשות. כמובן,כמו בכל שאלות מיליון הדולר, יש צורך להחליט לגבי כל מקרה באופן פרטני לאחר בירור פרטי האירוע,בדיקה נוירולוגית וצפיה בהדמיה.

אם הבנתי נכון, אם הקברנומה דממה הסיכויים לדימום חוזר הם לא 1% בשנה אלא גבוהים יותר כ4.5% לא?

אכן ,אחוז אחד הינו הסיכון לדמם ראשוני,במצבים שהקברנומה מתגלית באופן אקראי בבדיקת MRI או על רקע ביטוי קליני אחר. הסיכון עולה לאחר אירוע של דמם וההחלטה הטיפולית צריכה להתקבל באופן פרטני.

קיים מספר רב של עבודות המצביע על הקשר בין חשיפה לאלומיניום והתפתחות מחלת האלצהיימר בעיקר במודלים של בעלי חיים.עדיין אין מידע חד משמעי על קשר ברור בין החשיפה להתפתחות המחלה בבני אדם. הבסיס הפתולוגי להתפתחות אלצהיימר כולל שקיעה של חלבון חוץ תאי בשם עמילואיד והצטברות חלבון תוך תאי בשם טאו שנקשר לשיירי זרחן. החלבונים הפתולוגים מצטברים במח באיזורים אסטרטגיים לתפקודים קוגניטיביים,בעיקר באיזורים המרכזים של האונות הרקתיות. הביטוי העיקרי של המחלה כולל פגיעה בזכרון , בעיקר לטווח הקצר, ובתפקודים קוגנטיבים אחרים כגון היכולת השפתית,המתמטית,ריכוז, תובנה, שיפוט ועוד. בהמשך מופיעים גם שינויי אישיות המאופיינים גם בהתנהגות חשדנית ,אגרסיבית ולעיתים אף אלימה כלפי הסובבים. בין גורמי הסיכון למחלת האלצהיימר ניתן למנות ,כמובן, גיל וכן השכלה נמוכה, טראומה בעבר לראש, סיפור משפחתי ומוטציות גנטיות מסוימות וכן גורמי סיכון וסקולרים כגון יתר לחץ דם,השמנה,סוכרת,יתר שומנים בדם ועישון. אני מניח כי באמצעות חיפוש בספרות הרפואית ובאתרים רפואים ברשת תוכלו למצוא בקלות מידע רב נוסף. בהצלחה.

פלויקס הוכחה כיעילה מעבר לאספירין במניעת אירועים מוחיים חוזרים רק בכמחצית האחוז,דהיינו, יש צורך לטפל ב 200 אנשים בפלויקס ולא באספירין על מנת למנוע שבץ מוחי חוזר אחד. לעומת זאת השימוש בפלויקס נסבל יותר וכרוך בפחות תופעות לואי במיוחד בחולים הסובלים מדימומים או מחלה פפטית של דרכי העיכול. מאידך,מחירה של פלויקס גבוה פי כמה מזה של האספירין.

לרעד בידיים אבחנה מבדלת רחבה. יש צורך להתרשם מאופי הרעד,פיזורו,מהירותו,המשרעת שלו,חסרים נוירולוגים נוספים ומגורמים אחרים וכן לבצע בדיקה נוירולוגית מלאה. לשם כך יש לפנות לרופא המטפל.

אינני יכול לחלוק או להוסיף על אבחנה של רופא שהתרשם מהסיפור ישירות ובדק אותך. משמעות המושג אאורה הינה תחושה המקדימה את כאב הראש. ברוב המקרים מדובר בהפרעות ויזואליות כגון הבזקים או חוסר בשדה הראיה. זומיג שייך למשפחת הטריפטנים המהוים טיפול מקובל במיגרנה.

האם קיים טיפול שניתן לקחתו בתדירות רבה יותר? (מעבר לפעמיים בשבוע)
הרופא אסר עליי לקחת יותר מפעמיים בשבוע הכדור וכך גם בי"מ שנפק התרופה.
מה ניתן לעשות בעניין? יוצא שלקחתי אקמול בין לבין וכאילו "חזרתי" אחורה, אפילו האקמול לא עזר...
תודה.

במידה ותדירות ההתקפים עולה על פעמיים בשבוע יש להתיעץ עם הרופא המטפל בנוגע לטיפול מניעתי יומיומי בתרופות כגון דרלין,טופמקס או דפלפט.

לרוב ניתן לאבחן את סוג הגידול על סמך בדיקת הMRI. כאשר קיימת שאלה אבחנתית יש צורך בבדיקות נוספות כגון ביופסיה מהמוח.

אינני מכיר מושג של "כתם במוח" .יש צורך לבדוק את החולה ולהתרשם מהממצא בהדמיה באופן ישיר. אני מציע שתדרוש מהרופא המטפל הסבר מדויק ומפורט יותר.

כמובן שאינני יכול לאבחן את הכאב על סמך התיאור שמסרת. יש צורך לקבל פרטים נוספים ולבצע בדיקה נוירולוגית. באופן כללי,יש להתייחס לכאבי ראש בזמן ההריון בחומרה וברצינות עקב החשש ללחץ דם גבוה או ליצירת קרישים בכלי דם תוך גולגולתיים, ולכן כאבי ראש חדשים בהריון מחייבים פניה מיידית לרופא .

תודה רבה על התשובה. ביקרתי אצל ניורולוג בקופה. הנושא של לחץ דם וקרישיות נשללו והבדיקה הגופנית הייתה תקינה.
האם יש עוד סוג של בדיקה שניתן לעשות בהריון או שצריך לחכות ללידה ולבצע בדיקת ct?
תודה

כאשר הייתי אצל ניורולוג בקופה היא אמרה שהבדיקה הגופנית בסדר. אני מפחדת שבאמת יש איזשהו קרש דם ואז זה מאוד מסוכן ללדת. יכול להיות מצב שרופא פשוט מפספס את זה? איך אני יכולה להיות בטוחה שבאמת הכל בסדר?
תודה

בודאי שאינני יכול לתרום ולהוסיף מעבר לנוירולוג שהתרשם מהסיפור ישירות ובדק אותך.

האם סתימות ורעשים באוזניים יכולום להיות סימנים של קרש דם?

יש צורך לאפיין את הפרעות היציבה והתנועות הבלתי רצוניות עליהן הינך מתלונן ולכן יש צורך לפנות לרופא המטפל כדי שיתרשם מהתלונות. מומלץ גם לבדוק את תפקודי בלוטת התריס.

שלום ד"ר

ענית לי תשובה ראשונית בפורום השני, ושאלת לגבי רמת הקרדיוליפין, היא אכן נמצאה גבוהה מעט מהנורמה (בסביבות ה 15, כאשר הערך העליון של הנורמה במעבדה הוא 10), וזה חזר על עצמו בבדיקת חוזרות.
בכל מקרה הגיעו תוצאות בדיקת ה MRI :

MRI HEAD (-/+) CONTRAST, SELLA TURCICA :
ASSYMETRY OF THE PITUITARY GLAND WITH FULLNESS ON THE LEFT.
A MICRO-ADENOMA IS NOT EXCLUDED.
OTHERWISE NEGATIVE.
MRA CIRCLE OF WILLIS:
WITHIN NORMAL LIMITS.

מה משמעות התוצאות ?
והאם הבדיקה תורמת גם לבירור עניין התוצאה הפתולוגית בבדיקת ה ENG (שבגינה רופא א.א.ג הפנה לבירור נוירולוגי) אף שזה לא היה חלק מההפנייה ושאלה לפיענוח בMRI ?

תודה

הממצא בהיפופיזה בMRI איננו רלוונטי לתלונותיך. יתכן ותצטרך להמשיך בירור בגינו כגון בדיקות אנדוקריניות . מבלי לבדוק אותך ולהתבונן בMRI באופן ישיר אינני יכול להוסיף אינפורמציה. אני מציע לחזור עם תוצאות הבדיקה לרופא שהפנה אותך.

אין קשר בין נימול ביד או תסמונת התעלה הקרפלית.לבין ALS. כדי להבין מה מקור התנועות הבלתי רצוניות אותן אתה מתאר יש צורך לקבל תיאור מדויק שלהן ובמידת האפשר להתבונן בהן . לא ברור מדבריך האם התנועות גורמות לתזוזה של מפרקים או רק לתנועות תחת העור. בנוסף חשוב לבצע בדיקה נוירולוגית מלאה ולהתבונן באופן ישיר בבדיקת הEMG כדי לראות האם בוצעה בפרוטוקול המתאים.
סביר להניח כי אכן מדובר בקפיצות שפירות של סיבי שריר ללא משמעות קלינית מיוחדת אולם האבחנה צריכה להנתן על ידי הנוירולוג המטפל לאחר שהתרשם מהתלונות ובדק אותך.

שלום ד"ר

הקפיצות הן מתחת לעור ובכל חלקי הגוף
האם יש קשר לממצא שכתבתי לגבי הרגליים
או שכל דבר בפני עצמו

איך ניתן לצמצמם קפיצות שפירות אלה

שינויים דיסקוגניים בגבהים שתיארת אינם מסבירים קפיצות בגפיים העליונות. כפי שכבר ציינתי כדי לוודא שהקפיצות אכן שפירות יש צורך בפניה לנוירולוג כדי שיבצע בדיקה נוירולוגית ויעבור על תוצאות הEMG.

שלום

הלכתי לנוירולוג שאבחן את הקפיצות כשפירות ואמר לי לחיות עמן
אולם הן מפריעות
כיצד ניתן לטפל בהן

מאחר וסחרחורת הינה תלונה שכיחה ובלתי ספציפית להבחנה בין סוגי הסחרחורת משמעות קלינית רחבה. סחרחורת סיבובית אמיתית,ורטיגו,היא כזו המתוארת על ידי החולה כתחושה שכל החדר סובב סביבו. סחרחורת זו מכוונת למחלה של האוזן הפנימית או המוח. סחרחורת אמיתית מלווה לרוב גם בממצא אוביקטיבי בבדיקה ,הכולל תנועות ספונטניות של גלגלי העיינים,בשם ניסטגמוס. ההיסטוריה הרפואית,תלונות נלוות לסחרחורת,אופי הניסטגמוס וממצאים נוספים בבדיקה הגופנית יכוונו את הרופא ויעזרו לו בהחלטה האם מדובר ממקור פריפרי,דהיינו של האוזן הפנימית או מרכזי,דהיינו המוח. כמובן שהגישה לחולה מבחינת המשך הבירור,הטיפול וכמובן הדחיפות הרפואית הינה שונה לחלוטין ביו שתי האבחנות. סחרחורת לא סיבובית לרוב איננה מכוונת למקור נוירולוגי ועלולות להיות לה סובות רבות ומגוונות כגון התייבשות,אנמיה,לחץ דם נמוך,אי ספיקת לב ועוד.

תודה שוב

אם כך, תהליכים בראש לדוגמא גורמים רק לסחרחורת סיבובית ? או שגם לסחרחורת מהסוג השני ?

האם סחרחורת לא סיבובית שנמשכת כשניה-שתיים כמו מכה בראש או טלטול שלו לצדדים וקפיצה כמו כתוצאה מבהלה נכנסת לקטגוריה של כיוון לא נוירולוגי ?

מה בדבר חוסר שקט ומעין עצבנות שבאה לאחר סחרחורת כזו ? האם יכולה להיות כתוצאה מהסיבה לסחרחורת או כתוצאה מהסחרחורת עצמה ? והאם הנ"ל לא מסיט מחדש את הכיוון לכיוון נוירולוגי ?

תודה על התשובות המפורטות שאני מאמין יעזרו לכל לקוראי הפורום בנושא נפוץ זה.

בתי סובלת כבר שנה וחצי מסחרחורת לא סיבובית ותחושה של אי שיווי משקל. כל הבדיקות יצאו תקינות, התחושות מפריעות לה לתפקד בחיי יום יום. היא בת 19 כרגע,
כמו שציינתי כל הבדיקות הן תקינות, בדיקות דם , אקו לב, בדיקת ברה, לחץ דם, בבדיקות MRI נמצא תסמונת כיארי 1 . אצל כל הנוירולוגים ונויכוכירורגים שהיינו, כולם אמרו שהתופעות שהילדה חשה הן לא מכיארי, ( בכיארי, התופעות צריכות להתלוות עם עוד משהו, כמו קושי בנשימה או קושי בבליעה, ועוד...) בתי סובלת רק מתחושת סחרחורת לא סיבובית ואי שיווי משקל . כמעט כל הרופאים שייכו את התופעה כתופעה פסיכוסומטית, הכול קרה בזמן המבחני בגרות והילדה היתה לחוצה. אנחנו מנסים כבר שנה וחצי להוציא את הילדה מהמצב הזה, למרות שהיא מרגישה טוב יותר מאשר בתחילת האירועים, אך עדיין התופעות מפריעות מאד. מטופלת בטיפול פסיכולוגי קוגנקטיבי, בהתחלה ניסינו תרופות נגד חרדה , שעשו יותר גרוע, אז הפסקנו. האם תופעות האלה יכולים להיות באמת נפשיים כתוצאה מהתחץ? כמה זמן זה לוקח עד שהתופעות האלו עוברות לגמרי. יש לציין שבתי החסירה כמעט כל השנה של כיתה י"ב. כרגע משלימה בגרויות ורוצה להתנדב לשירות לאומי. האם יש תופעות נוירולוגיות כאלה בלתי מוסברות? האם התופעה הזאת אמורה לעבור? תודה מראש על התשובה.

בודאי שירידה חדה ופתאומית בראיה בעין אחת,גם ללא קשר לתאונה, מחייבת התייחסות מיידית ולכן אני מציע לפנות מייד לרופא . אינני יכול לקשור את שאר התלונות לתאונה מבלי לקבל אינפורמציה נוספת הן לגבי התלונות והן לגבי התאונה עצמה ומבלי לבדוק אותך.