פורום נוירולוגיה, שבץ מוחי, אירוע מוחי - יש לך שאלה?

הממצאים בבדיקה עשויים להצביע על לחץ על שורשי העצב היוצאים ממחוט השדרה הצוארי התחתון יתכן שעל רקע דיסקוגני. אכן מומלץ לפנות לנוירולוג כדי שיבצע בדיקה נוירולוגית,יעבור באופן ישיר על בדיקת הEMG וסביר להניח שימליץ גם על בדיקת הדמיה של עמוד השדרה הצוארי.

הממצאים בבדיקות העזר שתיארת אינם מכוונים לאבחנה של טרשת נפוצה. אולם כמובן שהתשובה הינה בעירבון מוגבל ועליך לפנות לנוירולוג כדי שישמע את הסיפור הקליני,יעבור ישירות על בדיקות העזר ויבצע בדיקה נוירולוגית .

הרופא ששלח אותי לבדיקה הנל הינו מומחה לאף אוזן גרון, והוא אכן שלח במטרה לשלול אופציה של טרשת נפוצה, ביום ראשון אני אמור לחזור אליו עם התוצאות להמשך טיפול, האם עליי בנוסף לפנות גם לנוירולוג? על פי המידע החלקי הנ"ל האם תוכל לתת איזה שהיא השערה במה כן מדובר?

ים תודות

הרופא ששמע את סיפורך ממקור ראשון,בדק אותך והמליץ על ביצוע הבדיקות יחליט על הצורך בהמשך הבירור.

כמובן שאינני יכול להתייחס לפנייתך מבלי לבצע בדיקה נוירולוגית ולשמוע את הסיפור באופן ישיר. באופן עקרוני ,כאב ראש חדש בעוצמה עזה המופיע האופן חד ופתאומי במיוחד בזמן מאמץ מחייב פניה מיידית לעזרה רפואית.

הכאב ראש הוקל בנתיים בהרבה במשך היום והעצמה שלו לא היתה עזה במיוחד
במהלך חיי קרה לי כמה פעמים כאב ראש שבא בעקבות איזה כעס או משהו מטריד או אפילו איזה מאמץ פיזי
אבל שוב רציתי לשאול שאלה כללית שגם קשורה לעניין שלי
כאב ראש נורמלי שהרבה אנשים חווים מידי פעם
האם הוא חייב להיות סימטרי , ואם יש נטיה לצד אחד האם זה מעיד על משהו שונה ובעייתי?
כי בענייו הפתאומיות זה כבר קרה לי הרבה במהלך 45 שנותי
השוני הפעם היה הנטיה לצד אחד (שמאל שלי)

מבלי לבדוק אותך ולשמוע את הסיפור ממקור ראשון אני יכול רק להפנותך לתשובתי הקודמת.

אירוע מוחי חולף איננו משאיר שארית נוירולוגית אולם מהווה סימן אזהרה חמור בנוגע לסיכון לשבץ מוח קרוב ולכן מחייב אשפוז ובירור. אכן הדרך לאבחן אירוע מוחי חולף הינה באמצעות הסיפור הקליני. בMRI בפרוטוקול מיוחד ניתן להדגים כמחצית ממקרי הTIA.

ערב טוב

אנסה לכתוב את השתלשלות העניינים, ואודה לך על התייחסותך.

בן 33 ללא מחלות רקע.
לפני כ 10 חודשים זו היתה הפעם הראשונה שהלכתי לנוירולוג, וזה היה לאחר תקופה של כאבי ראש ממושכים, וכן עקב כך שקרה לי יותר מפעם אחת שהרגשתי חולשה ומעט חוסר שליטה ביד שמאל לזמן קצר.
הביקור לא היה בסמיכות לאירועים של החולשה, לא היתה לי מודעות גדולה לעניין החולשה, והסיבה העיקרית שבגללה פניתי לנוירולוגית זה בגלל כאבי הראש.
בבדיקה נוירולוגית : חולשה מינמלית בכף יד שמאל BAB חיובי משמאל.
ונשלחתי לבדיקת סיטי מח בלי ועם חומר ניגוד, וכן דופלר עורקי צוואר במסגרת קופ"ח, וכן בדיקות דם כלליות.
בדיקת הסיטי היתה תקינה, וכן עורקי הצוואר, ובדיקות דם כלליות תקינות.
קיבלתי הפניה לבצע תפקודי קרישת דם, והתגלה קרדיוליפין חיובי (שאומת גם בבדיקות חוזרות), והנוירולוגית המליצה לי לקחת אספירין במינון של 100 מ"ג. וכן אלטרולט לכאב הראש.
בביקור חוזר לאחר 3 חודשים, אין חולשה, יש ארפלקסיה, אין הפרעות תחושה.
ושוב ההמלצה היא להמשיך את אותו טיפול.
רציתי לשאול כמה שאלות :
1. מה הכוונה ב BAB חיובי משמאל ? ובארפלקסיה ?
2. אולי זה ניסיון להתעלם קצת מהמציאות, אבל אני חושש שהיו לי גם תחושות של הירדמות קלה בצד שמאל בפנים (מה שלא אמרתי לרופאה) , האם זה משנה לצורך העניין ?
3. האם בכל מקרה של קרדיוליפין חיובי יש המלצה לנטילת אספירין, גם אם זה בגיל צעיר יחסית ? או שאולי היתה לי סיבה נוספת להמלצה הזו ?
4. לא שאלתי את הרופאה מה היה, אלא הסתפקתי בזה שהסיטי היה תקין, האם אפשר לדעת בוודאות שלא היה אירוע מוחי חולף ? האם זה משנה לעתיד ?
5 . האם יש מקום בבירור נוסף לאור הנתונים דלעיל ?

אודה לך מאוד אם תאיר את עיני בקשר לזה.
תודה מראש גם על הסבלנות.

דניאל

הבירור צריך לכלול גם אקו לב דרך הושט וכן בדיקות דם למרקרים אוטואימונים נוספים(קולוגנוגרם). יש לשקול גם MRI מוח ובדיקות דם ועזר נוספות לפי ההתויה הקלינית. לאור האירוע שעברת והממצאים בבדיקות המעבדה יש להתיעץ עם הנוירולוג המטפל או עם המטולוג בנוגע לטיפול נוגד קרישה בקומדין. בדיקת הCT התקינה איננה שוללת אירוע מוחי חולף.

תודה ד"ר יקר על התשובה

האם במידה והנוירולוג שאצלו הייתי לא הפנה אותי לבדיקות הנוספות הנ"ל, האם עלי לפנות לרופא נוסף במסגרת הקופה ולהתייעץ ? האם יש צורך לחוות דעת אצל רופא פרטי ? (אני יודע שזה לא מסוג השאלות שנוח לענות עליהן, אבל אני שואל כי אני באמת לא יודע מה, ואם לעשות)
כמו כן לגבי המטולוג, עלי לפנות מיוזמתי לייעוץ כזה ?
ומה הדמיית MRI, תתן 10 חודשים אחרי הסיטי ?
ושוב, מה המשמעות של BAB חיובי משמאל ? וארפלקסיה ?
והשאלה שאני הכי חושש לשאול וגם לא שאלתי את הרופאה בזמנו, האם בעצם עברתי אירוע מוחי חולף או שלא בהכרח ?

המון תודה.

אינני במעמד לחלוק על נוירולוג שהתרשם מהסיפור באופן אישי ובדק אותך ולכן אני ממליץ לשמוע להמלצותיו.

רציתי לשאול משהו שאני לא יודע אם יש לו קשר.
הייתי אצל רופא א.א.ג. בגלל טינטון, והפנה אותי לבדיקת שמיעה שגילתה ירידה עיצבית בשמיעה (בטונים גבוהים, כשאני נמצא בתחתית הנורמה) וזה בעיקר בצד שמאל, והמליץ לי על נטילת אביטול למשך חודש, וחזרתי אליו לביקורת וסיפרתי שאני סובל לפעמים גם מסחרחורת ואולי זה קשור, והוא נתן לי הפניה לבדיקת ENG (בעוד כחודש וחצי), ולהמשיך עם האביטול.
קראתי על הבדיקה הזו מעט והבנתי שהיא מיועדת לסחרחורת מסוג ורטיגו, העניין הוא שאני לא סובל מסחרחורת סיבובית אלא אני מרגיש תחושות כמו עירפול וטשטוש וכבדות באותו זמן.
האם הבדיקה טובה גם לזה ?
ולאור תשובתך עלתה בי המחשבה, האם יש קשר בין כל הסיפור הראשוני שלי שהתרכז בצד שמאל, לבין הירידה בשמיעה שהיא משמעותית יותר בצד שמאל ?
ואם כן, מה זה דורש ?

אני שואל כי יש לי תחושה שאיכשהו אני נופל בין הכיסאות.

ושוב רק תודות לך

אכן הבדיקה מיועדת בעיקר לבירור סחרחורת סיבובית אולם שוב אין אני במעמד לחלוק על רופא שבדק אותך והמליץ על הבדיקה. צר לי אך מבלי לשמוע את התלונות ממקור ראשון ולבצע בדיקה אינני יכול להוסיף פרטים נוספים על אילו שכבר מסרתי.

שלום ד"ר יקר

הלכתי לנוירולוג נוסף לקבל חות דעת נוספת.
והוא אכן ציין שהבירור שעברתי לא מספיק.
אמנם בבדיקה לא היו את הסימנים הנוירולוגיים שהיו אז (בבינסקי, וארפלקסיה.
הוא הפנה אותי לעשות MRI.
וכן כתב לרופא משפחה שצריך לעשות אקו לב והולטר.
רציתי לשאול האם MRI כללי עונה על הצרכים ? האם הוא כולל גם בדיקה של כלי הדם המוחיים או שזה רק ב MRA ?
וכן לגבי אקו לב, ציינת בתשובה קודמת שלך שצריך אקו לב דרך הוושט ? מה הייתרון ומדוע צריך אקו דרך הוושט במקרים כאלו ? והאם במידה ואקבל הפניה לאקו לב רגיל זה גם טוב ?
תודה רבה ושבוע טוב

לפי ההתויה הקלינית יש לשקול שבדיקת הMRI תעשה גם בפרוטוקול MRA הכולל הזרקת חומר ניגוד והדגמת כלי הדם המוחיים שאינם מודגמים בבדיקה הרגילה. אקו לב דרך הושט מהווה את בדיקת הבחירה שכן הוא מסוגל להדגים איזורים שאינם נראים באקו הרגיל הנעשה דרך החזה ועלולים להוות מקור לתסחיפים מוחיים.

יש צורך להתרשם מה"קפיצות " באופן ישיר,לראות האם מדובר בתנועה של סיבי שריר מתחת לעור או בתנועה לא רצונית של המפרקים עצמם. בנוסף יש צורך לבצע בדיקה נוירולוגית ולראות האם קיים חוסר או ממצא נוירולוגי נוסף כגון חולשת שרירים וכן לעבור על בדיקת הEMG כדי לראות האם נעשתה בפרוטוקול הרלוונטי. לשם כך עליך לפנות ליעוץ נוירולוג. הינך גם מוזמן לפנות למרפאת עצב שריר במרכז הרפואי תל אביב.

התלונות אינן מתאימות לטרשת נפוצה, אולם במידה ואחיך נחבל בראשו עליו לגשת לרופא בהקדם לבדיקה נוירולוגית עקב החבלה.

קודם כל תודה על תשובתך המרגיעה..
אחי לא נפגע בראש- האם מה שקרה לו מעיד על משהו מעבר לטשטוש רגעי חסר חשיבות?

הצפי בשבץ מוח תלוי בגורמים רבים מאוד הכוללים, בין היתר, את מצבו הבסיסי של החולה,מנגנון השבץ (חסימת כלי דם או דמם),גודלו ,הטריטוריה אותה הוא מערב,הטיפול בשלב החריף,מניעת סיבוכים משניים באשפוז,השיקום ועוד. TIA מוגדר כאירוע מוחי חולף הנמשך פחות מיממה ולאחריו החולה חוזר למצבו התקין ללא שארית נוירולוגית.

אני מניח כי כוונתך לטיפול בtPA בשלב החריף של שבץ מוח. למחקר המקורי שהוכיח את יעילות התרופה הוכנסו חולים עד גיל 80 ולכן ,וגם עקב הסיכון הגבוה לדימום, בחלק מהמרכזים הגיל מהווה התוית נגד יחסית. אולם לא מדובר בהחלטה שרירותית וניתן לשקול כל מקרה לגופו, כך שאם מדובר בחולה שהינו עצמאי ומתפקד וללא התויות נגד נוספות אין מניעה ממתן התרופה.

אצל מיעוט מהחולים,ובעיקר בקרב קשישים,תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים עלולות לגרום לתופעות פרדוקסליות של חוסר שקט וחרדה. כדי להבין באמת את תלונותיך יש צורך לקבל היסטוריה מפורטת ולבצע בדיקה נוירולוגית. לחילופין ניתן לנסות תרופות חליפיות על בסיס צמחי כגון קלמנרבין אולם אין להפסיק את הקלונקס באופן חד אלא בהדרגה.

יש להעריך האם מדובר בתנועות לא רצוניות מתחת לעור (פסיקולציות) או בתזוזה ממשית של המפרקים הגורמת לקפיצה של גפה. בנוסף יש צורך לבצע בדיקה נוירולוגית ולעבור על תוצאות הEMG כדי לראות האם נעשה בפרוטוקול הנכון לאבחון הבעיה. לשם כך עליך לפנות לנוירולוג.

יתכן ואת מפתחת סיבוך מאוחר של פציאליס-המיפשיאל ספזם הניתן לטיפול. כדי לאבחן את הבעיה ולשלול גורמים אחרים אני מציע לפנות לבדיקת רופא.

אינני יכול לחלוק על נוירולוג שהתרשם מהסיפור באופן ישיר ואף בדק אותך ולפיכך אני ממליץ לבצע את הבדיקה. בדיקת MRI הינה מדויקת יותר ונטולת קרינה אולם עקב מחירה הגבוה נעשית רק בהתויות בודדות.

יש צורך לבדוק את החולה ולבצע בדיקת CTA או MRA כדי להדגים את כלי הדם התוך גולגולתיים ואז להחליט האם יש מקום להתערבות נוספת.

אני מציע לפנות לרופא המטפל.

אינני יודע מתי הוחל הטיפול בהדסה. הטיפול אושר לשימוש עלה ידי הFDA בארה"ב בתחילת שנות ה2000. עדיין הטיפול לא ניתן באופן רוטיני בכל בתי החולים בארץ ובחלקם הוא ניתן כבר מספר שנים.