פורום אולטרסאונד בהריון, שקיפות עורפית - יש לך שאלה?

שלום לי,
שאלת מס' שאלות ואנסה לענות על כולן.
הראשונה, לגבי העצירה בגילת העובר. ישנן מס' סיבות לעצירה אפשרית בגדילת העובר, ביניהן זיהום חמור, הפרדות שיליה, או מחלה אחרת מאוד קשה שלא היית יכולה לפספס את נוכחותה.
אבל, סיבה שכיחה מאוד היא פשוט טעות במדידת מדדי העובר. בשלב הריון מתקדם זה, טעות המדידה של האולטרהסאונד היא +/- 3 שבועות, (מאות גרמים) כך שאת בתחום טעות המדידה.
לגבי אי ספיקה שיליתית אפשרית: מצד אחד המחיצה שברחמך יכולה לגרום לאי ספיקה שיליתית אך מצד שני מדדי הראש נפגעים רק בסוף, וקודם לכן הבטן ועצם הירך (מה שלא מתאים אצלך).
יש מדדים סונוגרפיים נוספים שאפשר בעזרתם לבחון האם יש אי ספחיקה שיליתית (דופלר של העורק הטבורי והעורק הוחי האמצעי).
לגבי ה MRI- הייתי מבצע קודם הערכה נוספת אצל מומחה לUS וסיבוכי הריון לפני שהייתי ניגש לבדיקה. נכון לעכשיו, לאור מה שכתבת כאן, אני לא יודע אם יש לך הגדרה של מיקרוצפליה (ראש קטן מהרגיל- צריך 3 סטיות תקן מתחת להקף הראש ביחס לגיל ההריון).
בהצלחה!

אני אפנה למומחה נוסף כמו שיעצת לי ואעדכן אותך בהמשך.......

יום נעים,
לי

לא סביר שהעובר ירד במשקל, במיוחד בנוכחות של סוכרת הריונית לאמא, הגורמת לעיתים קרובות להאצה בגדילת העובר.
ההסבר ל"ירידה" במשקל היא פשוטה, שיטת המדידה של הערכת המשקל, ואפרט.
האולטרהסאונד אינו כלי מדויק להערכת משקל בשליש השלישי להריון, וטווח הטעות שלו היא מאות גרמים !!! בחודשים אלה. נניח שבבדיקה הקודמת "טעו" בהערכת המשקל כלפי מעלה וכעת "טעו" כלפי מטה, אפילו ב200-300 גרם בכל פעם, והינה התוצאה של "ירידה במשקל".
למען ההגינות אציין שהגדרה "טעות" אינה נכונה. אלו הן מגבלות הבדיקה בכל העולם ובכל המכשירים ובידיהם של מיטב הרופאים.
יש להכיר מגבלות דיוק אלה ולנהל את ההריון בהתאם להן.

הטווח נע בין שבוע 5+ מס' ימים לשבוע 7. מדובר כמובן בבדיקה נרתיקית.

דופק עוברי מופיע בד"כ בשבוע 6 להריון, בבדיקת אולטרהסאונד וגינלית. קודם לכן מופיע שק ההריון.
הסיבות האפשריות לאי מציאת הדופק הן:
1. העובר קטן יותר במספר ימים ממה שאת חושבת (בייצת מאוחר מהיום ה 14 למחזור).
2. ההריון אינו מתפתח, ברחם.
3. ההריון מחוץ לרחם.
עליך לחזור על בדיקת האולטרהסאונד הוגינלי שבוע מהבדיקה הראשונה, ורוב הסיכויים הם שיופיע שק ברחם ובו עובר עם דופק.
בהצלחה!

בכל בי"ח בארץ ניתן לעבור ניתוח קיסרי במסגרת הרפואה הציבורית וללא תשלום.
במידה ותרצי לקבוע את הצוות שינתח אותך, הדבר ניתן-בתשלום, במס' בתי חולים (כמו בשר"פ בהדסה).

פרופ' בן עמי ענה על החלק של האולטרהסאונד בבדיקות ההריון תחת הכותרת "שימושי אולטרהסאונד בהריון" ב 11/5/2007. שאר הבדיקות, שאינן קשורות לאולטרהסאונד, אנא פני לרופא המטפל שלך, או לפורום הריון ולידה ותעני.

יש לך סיכוי של כ 70% ללדת בלידה נרתיקית, במידה ותנסי.
היתרונות של לידה נרתיקית: החלמה מהירה יותר, אין סיבוכי ניתוח בלידה זו או סיבוכים מיילדותיים/ניתוחיים בלידות הבאות (כגון: ברוב המקרים לידה שלישית מבוצעת בניתוח קיסרי במידה והשניים הקודמים בניתוח, שילית פתח, שיליה נעוצה ועוד).
החסרונות: קרע ספונטני של הרחם בשכיחות של כ 1/500, שיחייב ניתוח חרום לתיקון הקרע, (אין סיכון לקרע של הרחם בניתוח קיסרי מתוכנן), עליה בשיעור פגיעה חימצונית לעובר כתוצאה מהקרע ברחם ב 1/2500 נסיונות, ועליה של התמותה העוברית בכ 3/10,000 נסיונות ללידה נרתיקית לעומת ניתוח קיסרי מתוכנן לפני תחילת הלידה.
אלה המספרים "היבשים". באופן כללי, הן נסיון לידה רגילה והן ניתוח קיסרי מתוכנן הם אירועים די בטוחים, ויש גם שיקולים לא רפואיים נטו שאת צריכה לשקול. לדוגמא: הרצון לחוות לידה רגילה.
לצלקת על הבטן אין שום קשר לסוג הלידה. הצלקת הרחמית היא הקובעת. יש אפשרות לבדוק את עוביה באולטרהסאונד ביחד עם קיר שלפוחית השתן (צריכה להיות בעובי של 5-6 מ"מ מינימום).

יש צורך לבצע סקירת מערכות נוספת בין 15-16 שבועות הריון לבדוק האם יש מומים נוספים לעובר והאם הממצא בפוסה האחורית גדל. בנוסף, יש להקפיד על לקיחת דם לסקר המשולש, ובמידת האפשר לסקר המרובע (להוסיף את האינהיבין). לאחר קבלת התשובות, הן מהאולטרהסאונד והן של בדיקות הדם, יש לקבל יעוץ גנטי לגבי הסיכון לתסמונות כרומוזומליות במקרה זה. יש לנסות ולהגיע לאבחנה מדויקת ככל האפשר של מקור הציסטה, ורק אח"כ יהיה אפשר להתייחס למשמעויות בנוגע להתפתחותו ובריאותו של הילד.

ערכי אגני כליות תקינים עד 4 מ"מ עד שבוע 20, 5 מ"מ עד שבוע 30 ו 7 מ"מ אח"כ. לכן, אין חריגה כלשהי או הרחבת אגני כליות בבדיקה שלך. יותר מזה, גם אם אגן כיליה הייה מורחב מעט וכל יתר הסקירה תקינה, אין עליה בשיעור המקרים של תסמונת דאון במקרה זה.
הייתי מציע בנוסף למעקב ההריון הרגיל, סקירת מערכות נוספת בין 20-24 שבועות הריון, במסגרתה יבדוק הרופא את כליות העוברים.

בהצלחה!!!

יש מומי עצמות רבים, חלקם כחלק מתסמונות גנטיות/כרומוזומליות שניתן לאתר בדיקור מי שפיר, ובחלקם יש סימנים נוספים לעובר (פרט לאורך העצמות) שניתן לאתר בבדיקת אולטרהסאונד מכוונת.
חסרים לי פרטים רבים מדי בכדי לתת לך עצה מעשית מה לעשות.
לצערי, בנושא מומי עצמות אין מושג "בוודאות" אלא ובמידה ומאבחנים תסמונת בבדיקה גנטית.
עצתי: ייעוץ עם רופא המומחה לאולטרהסאונד ולמחלות עצמות לעובר (כן, יש מס' רופאים כאלה בארץ). לאחר מכן, יעוץ גנטי.

ציסטות בכורואיד פלקסוס במוח העובר שכיחות, 1-4% באוכלוסיה הכללית וברוב המקרים זהו וריאנט נורמלי. הציסטות הן נוזל המצטבר סביב לכורואיד והן נעלמות עד שבוע 24 להריון. כשהציסטה היא הממצא היחיד בסקירה, והסקר המשולש/ביוכימי משולב בנורמה, אין צורך לבצע ברור גנטי (דיקור מי שפיר לקריוטיפ). יש צורך לבצע סקירת מערכות ואקו לב עובר בין 20-24 שבועות לשלול מומים/סמנים אחרים לתסמונות כרומוזומליות ובעיקר לטריזומיה 18.
כאמור, הממצא נעלם, ואין צורך במעקב אחר המצאותו בטרימסטר השני.
אין סיכון גבוה יותר לתסמונת כרומוזומלית במידה והממצא דו צדדי.

חלון הזמנים לביצוע שקיפות עורפית: 11-14 שבועות הריון. המועד המדויק ביותר לניבוי תסמונת דאון - 11-12 שבועות הריון.
חלון הזמנים לביצוע סקירת מערכות מוקדמת: 14-16 שבועות הריון. עדיף, בשבוע ה 15-16.
לכן, אין חפיפה בין 2 הבדיקות ואין אפשרות לבצען ביחד.

עדיף השבוע 17+2 ( 16-16 שבועות הריון בד"כ). במועד זה יש כבר די מי שפיר לשאיבה, ומספיק זמן להמתנה לתשובת הקריוטיפ (התשובה של הרכב הכרומוזומים). זמן ההמתנה לתשובה הוא מינימום שבועיים !!.
במידה ומועד הדיקור נדחה, ויש אח"כ איזשהו עיכוב בקבלת התשובה, או נדרש יעוץ נוסף, או נוצר עיכוב לא צפוי אחר, מגיעים לשבוע 23 להריון, בו מוגדר העובר כישות חיה והפסקת ההריון (במידה ונדרשת) הופכת למסובכת ומורכבת הרבה יותר.

שכיחות חסר של כיליה אחת הוא 1:1000 לידות חי. במידה ולא מודגמת הכיליה במקומה הרגיל, יש לחפשה באגן, לבדוק היטב את הכיליה השניה, ולבצע סקירת מערכות מפורטת לשאר אברי העובר.
בנוסף, יש לבצע יעוץ גנטי ודיקור מי שפיר, כי ישנן מס' תסמונות גנטיות וכרומוזומליות שבהן יש עליה בשכיחות מום זה. במידה והדיקור, הסקירה, והכיליה השניה תקינים- אין השפעה לחוסר הכליה על תוחלת החיים של העובר. למרות האמור, מעקב ארוך טווח של אנשים עם כיליה אחת מלידה מראה שכיחות גבוהה יותר של הפרשת חלבון בשתן (20%), יל"ד (50%) ואי ספיקת כליות.
את יכולה לפנות לנפרולוג ילדים ליעוץ נוסף ומפורט יותר.