פורום איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה - יש לך שאלה?

שלום רב,

ככלל, השתלה עצמית עדיפה תמיד, היות שההתאמה בה הינה 100% ולכן לא תהיה דחה בין השתל לגוף (מחלת GvHD).

עם זאת, במחלות מסויימות ומעטות שמקורן תורשתי, המחלה עלולה להיות כבר בתאים השמורים ואז, ייעשה חיפוש תורם על פני השתלה עצמית.

אגב, הסטטיסטיקה העולמית של בנקי הדם הטבורי הפרטיים (לא קשורה לאמור לעיל) הינה כדלקמן:

כ- 25% מההשתלות היו לתינוק עצמו.
כ- 2% מההשתלות היו להורי התינוק.
כ- 73% היו לאחים/יות, ויתר קרובי המשפחה.

להשתמע!

שלום רב,

ההלכה תומכת תמיכה רחבה באיסוף ושימור תאי הגזע הטבוריים ובשימוש בהם להשתלות.

עוד על הנושא מפי הפוסקים:

עמדת מכון פועה כפי שהיא בקישור באתר [a href='http://www.biocord.co.il/page_sub.asp?topic_id=2&topic2_id=385' id='link']ביוקורד[/a].

עמדת הרב רפאל הלפרין כפי שהיא [a href='http://www.biocord.co.il/page_sub.asp?topic_id=2&topic2_id=464' id='link']בקישור[/a].

בהצלחה!

איתמר שלום,

חישוב הסיכוי העולמי נעשה לאחרונה ותרגומו המלא (וכן המקור באנגלית) מצוי באתר "ביוקורד"
לפי המחקר, הסיכוי הכללי להשתלה עצמית (לתינוק עצמו) הוא 1/200 - דהיינו 0.5%.

אם מוסיפים גם את בני המשפחה לחישוב - הסיכויים כמובן גבוהים הרבה יותר.

קריאה מהנה!

ספיר שלום,

בשמחה!

האיסוף מתחיל תמיד רק לאחר ניתוק התינוק מחבל הטבור, אולם כאשר השליה טרם נפלטה ועדיין מחוברת לדופן הרחם.

אין צורך בבדיקה מקדימה ואין צורך בחיבור לכל מכשיר שהוא.

להשתמע!

גידי שלום רב,

בשמחה.

להלן שני קישורים למאמרים אודות הנושא.

הראשון - נכתב ע"י פרופ' נגלר - [a href='http://www.biocord.co.il/show_article.asp?article_id=33' id='link']בקישור[/a].

השני - [a href='http://www.centerspan.org/pubs/news/0397c.htm' id='link']בקישור[/a].

קריאה מהנה!

להשתמע!

אפי שלום,

נכון להיום הכמויות שנאספות, מתאימות להשתלה המטולוגיות בודדת (השתלות לשיקום מערכת הדם אחרי קריסתה במחלות סרטניות, חיסוניות או גנטיות מסויימות) למושתל במשקל עד 34 ק"ג בבנקים הציבוריים (הממוצע ירד מ- 45 ק"ג בעבר, על מנת לשפר את סיכויי ההשתלה הנמוכים גם כך) ורק 29 ק"ג בבנקים הפרטיים - בממוצע, כמובן.

להשתלות לא המטולוגיות עתידיות (שיקום שריר לב אחרי התקף לב, תאי עצב, תאי לבלב ועו') - הכמות הנדרשת קטנה ומנת הדם הטבורי הממוצעת - די בה והותר.

עקב הכמות הקטנה מידי של דם (ותאים) הנאסף - נאלצים מרבית המבוגרים וגם הנערים/ות (מעל 34 ק"ג, בממוצע) הזקוקים להשתלה לצרוך תאי גזע ממוח עצם.

אכן, בימים אלה מתרחשת מהפיכה אשר תשנה את התמונה בדמות פריצת דרך עולמית אשר פותחה ע"י חברה ישראלית - סיטוג'ן - בשותפות עם קבוצת רד-בינת והמדען הראשי של משרד התעשיה, והפיתוח צפוי להכנס לשימוש בארץ (ללקוחות ביוקורד בלבד) עוד השנה (אך לא תוך 4 שבועות שעד לידתכם, במזל טוב) ולאחר מכן בעולם כולו.
באמצעות הפיתוח, כמות התאים הנאספת גדולה בכ- 80%, בממוצע ומתאימה גם למבוגרים.
בהצלחה!

גולן שלום,

ארחיב בשמחה.

הסיבות רבות ומגוונות ואכנס רק לשיקולים העיקריים:

1) שקט נפשי:
ההזדמנות למשפחות המצפות ללידת תינוק חדש לאסוף ולשמור את תאי הגזע של תינוקם קיימת משנת 1995. שמירת הדם הטבורי של תינוקכם מהווה "ביטוח ביולוגי" ומבטיחה כי במקרה הצורך תאי הגזע של התינוק יהיו זמינים לו או למשפחתו לצורך טיפול. בכך ייחסך הצורך לחפש תורם זר, ייחסך זמן יקר של איתור תורם כזה ותבוטל האפשרות של אי מציאת תורם מתאים בכלל. כמובן שטיפול מהיר במחלה עשוי למזער את התפתחותה.
יתרה מכך, למעלה מ-50% של אלה הזקוקים להשתלת תאי גזע אינם מצליחים למצוא תורם מתאים ומתים טרם מציאתו. מיתרת כ-50% אשר כן מוצאים תורם מתאים, רבים לא ישרדו את ההשתלה עקב דחייה הנובעת מהיעדר ההתאמה מספיקה בין התרומה למטופל, בהיות מקור תאי הגזע מתורם זר.
אחד הדברים הייחודיים לדם טבורי הוא יכולתם של קרובי המשפחה לעשות בו שימוש בנסיבות רבות בהן מוח העצם אינו יכול לסייע. פרסום של אוניברסיטת דיוק בארה"ב, אחד מהמרכזים המובילים להשתלות תאי גזע, קובע (מאי 1998): "לא רק שתאי גזע מדם טבורי מהווים תחליף למוח עצם - הם תחליף מעולה, משום שההתאמה הנדרשת בין התאים למושתל היא רק מחצית ההתאמה הנדרשת ממוח עצם (אצל 3 מתוך 4 קרובי משפחה תהיה התאמה של 50% להשתלת תאי גזע של המשפחה).

2) היכולות הרחבות:
בתאי גזע מדם טבורי נהגו להשתמש לטיפול במחלות דם ובסרטן הדם, אך כיום משתמשים בהם גם לטיפול במחלות ממאירות רבות אחרות ובכלל זה סרטן המוח. עשרות אלפי משפחות בעולם כבר הפקידו את תאי הגזע מהדם הטבורי של תינוקם בבנקים לשימור דם טבורי לצרכים משפחתיים. ביטחונם מתחזק ביודעם כי יש בהישג ידם דוגמת תאי גזע שתעמוד לרשות המשפחה בעת הצורך.
מחקרים קליניים אחרונים תומכים בהתאמה הייחודית של תאי גזע מחבל הטבור לטכנולוגיות חדשות ומתהוות. עולם הרפואה נלהב במיוחד מהפוטנציאל של תאים אלה בכל הקשור לתחום המתקדם במהירות של טיפולים גנטיים. כאשר אתם שומרים על תאי הגזע של תינוקכם, אתם שומרים על מה שעשוי להיות המפתח של טיפולים וריפוי ברפואה העתידית.

4) היסטוריה משפחתית, או מקור אתני:
שמירת דם טבורי צריכה להילקח בחשבון כאשר יש במשפחה היסטוריה של מחלות שהטיפול בהן הוא באמצעות השתלת תאי גזע. ההורים צריכים לבדוק את תולדות המשפחה החל מהסבים והסבתות. למיעוטים עדתיים או למשפחות מעורבות מבחינה אתנית קשה יותר, לעיתים קרובות, למצוא תורם של תאי גזע. יש לציין כי מחלות גנטיות רבות נפוצות יותר באוכלוסיות אתניות מסוימות. לכן, שמירת תאי גזע מדם טבורי יכולה להיות יתרון גדול בקרב אוכלוסייה כזו.

5) אימוץ:
משפחות העומדות לאמץ תינוק, בוחרות בשמירת דם טבורי כיוון שזהו המקור היחידי למידע הגנטי של תאי הגזע של התינוק.

המשך:

6) טיפולי פוריות והפריות מבחנה:
רצוי שזוגות שעוברים טיפולי פוריות ו/או הפריות מבחנה המתבססים על תרומת ביצית ו/או תרומת זרע ישמרו את הדם הטבורי. זו עשויה להיות האפשרות היחידה שלהם לשמר דגימות גנטיות לתינוק.


"מה שבעבר נהוג היה לזרוק כפסולת, נעשה לבעל ערך אמיתי לילדים עם לוקמיה ויתכן שבעתיד גם לילדים חולי איידס ומחלות חיסוניות אחרות, כדוגמת סוכרת ודלקות פרקים דמויות שיגרון"

-Science, May 12, 1995, Vol. 268

"מומחים חושבים שמרבית מחלות הסרטן בתקופת הילדות, עד כדי 80%, נובעות מגורמים סביבתיים"

Freedberg, L.

Cancer Rates for Children Worry Experts

San Francisco Chronicle, September 17, 1997
Federal Health and Environmental Issues, Washington, D.C.

להשתמע!

שלום רב,

אין סיכון בשימור הדם הטבורי ואיסוף דם טבורי יכול להיעשות גם לאחר המכונה "איטוב מאוחר" או "השהיית חיתוך" חבל הטבור - מהלך שנוי מאוד במחלוקת.

נושא עיכוב חיתוך חבל הטבור הינו עתיק יומין ושנוי במחלוקת ומומלץ בהתלהבות רבה על ידי תומכות לידה/דולות, אשר כידוע אינן נשות רפואה....
הטענה של התומכים היא כי אז - הסיכוי לחוסר ברזל נמוך יותר כאשר ממתינים 2-3 דקות לאחר לידת התינוק, בטרם חותכים את החבל.
אלא שהסיכוי לחוסר ברזל במחוזותינו הינו ממילא נמוך למדי וגם בהיותו קיים - הטיפול בו פשוט ובעל הצלחה מהירה ומלאה.

מאידך - שיהוי החיתוך עלול לגרום לבעיות רפואיות אמיתיות (למשל: פוליציטמיה - עליה חריגה בריכוז ההמוגלובין בדם ובצמיגות הדם - hyperviscosity syndrome, עלייה חריגה בלחץ הדם והתרחבות חריגה של כלי הדם - vasodilation), כך שרב השלילי על החיובי.

ובחיי המעשה, בכל בתי החולים בארץ ובעולם נוהגים לחתוך את החבל שניות לאחר הלידה, אלא אם המשפחה מתעקשת על השהיית הניתוק.

להשתמע!

לרוני שלום רב,

אשיב בשמחה.

תהליך בדיקת התאמת בנק זה או אחר לטעמו של המבקש להירשם, חייב לכלול ולקחת בחשבון את כל המאפיינים בעלי החשיבות. ריכוז המאפיינים ומיפוי הבנקים השונים.

המקום הפיזי של השימור אינו מתמצה בשם בי"ח גדול ומוכר כתל השומר, בשאלתך ולשימור בבי"ח יש חסרונות לא מבוטלים וביניהם:
* כידוע, הזיהומים הקשים והאלימים ביותר מצויים בבתיה"ח.
* בתי החולים הם המקומות הפחות מוגנים ומאובטחים (עד כדי מקרי גניבת תינוקות ממחלקת הילודים, אשר אירעו בבתי החולים בארץ).
* בית החולים תל השומר, אשר החזקה על מנות הדם הטבורי מצוייה בידו, כלל אינו צד להסכם שבין הלקוח לבין החברה הפרטית המשווקת אותו כיום (לתקופת זמן קצובה של מכרז), תמורת עמלה מהסכום שמשלם הלקוח. מכאן, שבית החולים אינו חייב דבר ללקוח ובמקרה צורך לתבוע תביעת רשלנות רפואית, תיתבע החברה הפרטית אשר עלולה כלל לא להיות עוד משווקת הבנק ואף לא להיות קיימת כלל, שהרי הוקמה רק לצורך השיווק הזמני ולא יהיה צידוק וסיבה לקיומה לאחר מכן.
בביוקורד, החברה היא בעלת החזקה על מקום השימור, לא צד שלישי לא קשור ובנוסף, הוקמה על ידינו נאמנות משפטית על פי חוק הנאמנות, אשר בקופתה די כסף להמשך מתן השירות ללקוחות ללא הגבלת זמן במקרה שהחברה "תעלם".
אשר לעיתוי הרצוי - בדרך כלל ההרשמה כחודש לפני מועד הלידה הצפוי, אך אין מניעה להירשם ימים לפני הלידה (בתקווה שהלידה לא תקדים ותטרוף את הקלפים, למרות שערכות איסוף של ביוקורד מצויות בכל חדרי הלידה בארץ בדיוק למקרים כאלה).

בהצלחה!

שלום רב,

1. לתרום או לשמור

תרומה לבנק הציבור למי שבוחרים שלא לשמור באופן פרטי לשימוש עתידי אפשרי על ידי המשפחה, היא דבר מבורך.
חשוב להבין את ההבדלים בין הפרטי לציבורי:
הבנק הציבורי - מקבל תרומות ומרגע התרומה - מתנתק הקשר בינה לבין התורם והמנה תיועד לראשון שיזדקק לה (ושהיא תתאים לו).
הבנק הפרטי - מבצע שימור עבור בעל מנת תאי הגזע ועבורו בלבד, שרות שהינו בתשלום.

וכך, בבנק הציבורי המנה אינה ממתינה לתורמת/משפחתה, אלא נמכרת (כ- 20,000 $ ומעלה - תלוי בכמות התאים) למי שזקוק לה ברחבי העולם (תקשורת מחשבים בין כל הבנקים הציבוריים).

2. מתי להרשם

* ציבורי: תרומה לבנק ציבורי אפשרית רק ליולדות בבתי החולים: תל השומר (לבנק הדם הטבורי הציבורי של תל השומר) ולבנק מגן דוד אדום בבתי החולים: וולפסון, איכילוב, הדסה עין כרם וביה"ח ליולדות של הסהר האדום במזרח ירושלים.
בטרם הסכמת בנק הדם הטבורי הציבורי לקבל את התרומה, על התורמת למלא טפסים ושאלונים וקיימת שורה ארוכה של קריטריונים תורשתיים ובריאותיים לסירב.
היה והוסכם לקבל את התרומה, לאחר הלידה ואיסוף הדם הטבורי ודגימת דם האם ורק אם נפח המנה גדול מ- 50 מ"ל (אחרת התרומה נזרקת ללא המשך), הם עוברים שורת בדיקות, כאשר שורה של מחלות וזיהומים שונים פוסלים את המנה לשימור.
עצם התרומה אינו מקנה למשפחה כל ביטוח והמנה עצמה תינתן לדורש אותה ראשון (בכפוף להתאמה גנטית).
התהליך המפורט לעיל אורך זמן ולכן יש להרשם מבעוד מועד, לדעתי לפחות חודש לפני הלידה.

* פרטי: בדרך כלל ההרשמה כחודש לפני, אך אין מניעה להירשם ימים לפני הלידה (בתקווה שהלידה לא תקדים ותטרוף את הקלפים, למרות שערכות איסוף של ביוקורד מצויות בכל חדרי הלידה בארץ בדיוק למקרים כאלה).

3. לידה קיסרית - אינה מהווה בעייה ואינה מחייבת היערכות מיוחדת.

בהצלחה ולהשתמע!

מיקי.

ללימור שלום,

אשמח להסביר.

שימור תאי הגזע הטבוריים נעשה בסביבת חנקן נוזלי (בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלסיוס).

הניסיון המדעי בהקפאת תאים טבוריים הינו בן 20 שנים בלבד (ההשתלה הראשונה הייתה ב- 1988) - שנים בהם הוכח כי התאים נשמרים ושומרים על איכותם ולאחר הפשרה - חיותם נותרת גבוהה.

הניסיון עם שימור בחנקן נוזלי של תאי גזע שמקורם במוח העצם הינו בן 39 שנים (1968) והוכח כי נשמרת איכותם.

ידוע כי תאי גזע טבוריים שונים בחלק מהמאפיינים מתאי גזע ממוח עצם (ולכן, גם עיבודם והכנתם להקפאה שונים מעט משל תאי מוח העצם).

הסקת מסקנה דדוקטיבית, כי גם אלה הטבוריים ישמרו על תכונותיהם תקופה ארוכה ולמעשה אין סופית - אינה הזוייה, הגם שאינה מדעית ומי שיתחייב לכך - אינו אלא שרלטן.

להשתמע!

ורד שלום,

שימור דם טבורי אפשרי רק בהריון מלא או כמעט מלא. לאחר שבועות ספורים בלבד, אין עדיין שליה וחבל טבור המאפשרים לבצע איסוף.

בהצלחה!

בברכה,

שלום רב,

תרומה לבנק הציבור למי שבוחרים שלא לשמור באופן פרטי לשימוש עתידי אפשרי על ידי המשפחה, היא דבר מבורך.

חשוב להבין את ההבדלים בין הפרטי לציבורי:

הבנק הציבורי - מקבל תרומות ומרגע התרומה - מתנתק הקשר בינה לבין התורם והמנה תיועד לראשון שיזדקק לה (ושהיא תתאים לו).

הבנק הפרטי - מבצע שימור עבור בעל מנת תאי הגזע ועבורו בלבד, שרות שהינו בתשלום.

וכך, בבנק הציבורי המנה אינה ממתינה לתורמת/משפחתה, אלא נמכרת (כ- 20,000 $ ומעלה - תלוי בכמות התאים) למי שזקוק לה ברחבי העולם (תקשורת מחשבים בין כל הבנקים הציבוריים).

תרומה לבנק ציבורי אפשרית רק ליולדות בבתי החולים: תל השומר (לבנק הדם הטבורי הציבורי של תל השומר) ולבנק מגן דוד אדום בבתי החולים: וולפסון, איכילוב, הדסה עין כרם וביה"ח ליולדות של הסהר האדום במזרח ירושלים.

בטרם הסכמת בנק הדם הטבורי הציבורי לקבל את התרומה, על התורמת למלא טפסים ושאלונים וקיימת שורה ארוכה של קריטריונים תורשתיים ובריאותיים לסירב.

היה והוסכם לקבל את התרומה, לאחר הלידה ואיסוף הדם הטבורי ודגימת דם האם ורק אם נפח המנה גדול מ- 50 מ"ל (אחרת התרומה נזרקת ללא המשך), הם עוברים שורת בדיקות, כאשר שורה של מחלות וזיהומים שונים פוסלים את המנה לשימור.

עצם התרומה אינו מקנה למשפחה כל ביטוח והמנה עצמה תינתן לדורש אותה ראשון (בכפוף להתאמה גנטית).

בהצלחה ולהשתמע!

מיקי.

שלום רב,

אשיב בשמחה:

1. לא נכון, הדם הינו אותו דם ובלידה קיסרית אף "קל" יותר לאספו ונאסף בממוצע כ- 25% יותר דם.

2. אין משמעות לביטוח "הניתן" לתורמים. בכל צורך בתרומה, בין אם למי שתרם ובין אם למי שלא תרם, נעשה אותו מאמץ לאתר מנה מבין המנות בבנקים הציבוריים בעולם (ומרב הסיכויים שלא יימצא תורם). לתורמים - אין עדיפות בחיפוש כזה על פני כל אחד אחר...

בהצלחה!

אפרת שלום,

ככל הידוע - "דמייך-חיי" של אגודת "דור ישרים".

להשתמע!