פורום הפרעות שמיעה, ליקויי שמיעה, חרשות - יש לך שאלה?

גוטי שלום
יכולות להיות מספר סיבות לכאב בעת החדרה והוצאה של מכשיר. האחת היא שהתעלה החיצונית של האוזן לא ישרה יש בה כיפופים ופיתולים. מכשיר הנכנס עמוק לתעלה מפותלת יכול להכאיב בעת הנסיון של המכשיר לעבור את הפיתולים. קיצור של האוזניה יכול לעיתים לפתור את הבעיה. אבל אז זה מטיל בספק את האפשרות שבניית מכשיר תוך אוזני תפתור את הבעיה. גם בגלל שהמבנה של המכשיר יהיה דומה לזה של האוזניה (במידה ולמכשיר הנוכחי שלך יש אוזניה בנויה) וגם בגלל שחלק מהמכשירים הבנויים דורשים כניסה לעומק התעלה על מנת שיתפקדו כראוי
סיבה שניה יכולה להיות שהמכשיר שלך לא מכיל חלק שבנוי לפי מידה אלא סוג של צינורית דקה עם כיפה רכה עליו והחיכוך של הכיפה הוא שגורם לכאב. במצב כזה ניתן או לשנות את גודל הכיפה ולראות אם זה פותר את הבעיה, או לשקול בניה של גוף סיליקון על פי מידה מה שיקטין את רמת החיכוך בעת הכנסת המכשיר לתעלה. במקרה כזה מכשיר תוך אוזני יוכל לפתור את הבעיה - במידה ומכשיר כזה מתאים לרמת ירידת השמיעה שלך ולמבנה האוזן ותפקודה
אני ממליצה לגשת למכון בו רכשת את המכשיר ולהתייעץ איתם לגבי התופעה. הם מכירים את המכשיר שהתאימו לך, רואים את מבנה האוזן ויוכלו לתת לך תשובה טובה לנושא
בברכה

לטל שלום! הדרך היחידה לוודא האם נגרם לך נזק הוא לעבור בדיקת שמיעה. אם נגרם לך נזק מרעש אז קרוב לוודאי צורת הגרף שיתקבל בבדיקה תצביע על כך. אם אכן יימצא ממצא בבדיקה, כדאי לבצע מדידת רעש של גרירת המוט ולראות,אם עוצמתו מגיעה לרמה, המזיקה לשמיעה. בברכה

שהרעש הוא רעש גבוה (צליל חד) לא אומר שנזק יגרם מעצמה נמוכה יותר? או שזה רק אומר שהוא יהיה פחות נעים לאוזן אבל ישפיע באותה צורה כמו רעש נמוך יותר (צליל פחות חד)?, עברתי בדיקת שמיעה לפני משהו כמו חודשיים שהייתה תקינה, פשוט יש לי רגישות לרעש חזק ורציתי לראות אולי יש קשר למצב שתיארתי.

ישנם צלילים שצורמים לנו באוזניים אך לא בהכרח יגרמו לנו נזק שמיעתי. לכל אחד רגישות אישית לרעשים שונים ולכן עליו להיות מודע לכך ולנסות להתרחק ממקור הרעשים או להגן על אוזניו על מנת למנוע אל תחושת האי נעימות. בברכה

האם צליל גבוה יותר (חד יותר מבחינת התדר) מסוכן יותר מצליל נמוך או בינוני?

ואם בדיקת השמיעה שלי הייתה תקינה אז בהכרח המקרה ההוא לא קשור לרגישות שיש לי עם רעשים חזקים?

גובה( תדירות) הצליל אינו הגורם הפוגע אלא העוצמה שלו ומשך שלו. לגבי תוצאות בדיקת השמיעה - ניתן בבדיקה שהגדרתה איבחונית למדוד את הרגישות לעוצמה. בברכה

שלחה אותי לבדיקה שנקראת "בדיקת שמיעה מקיפה" שיצאה תקינה, זה מספק?

תודה רבה על התשובות

רק כדי להיות בטוח,

מה שאת אומרת זה שאם עצמת הרעש היא לא חזקה אבל בגלל התדירות שלה היא צורמת אין לה סיכון לנזק?, היא בדיוק כמו שהייתי שומע רעש באותה עוצמה בתדר אחר (מבחינת הסיכון)?

תודה

כפי שכבר כתבתי- לא התדר אלא עוצמת הצליל עלולה לגרום לנזק.

"בדיקת שמיעה מקיפה" תקינה היא מספקת ?

כן

חווה שלום

קשה מאוד להכריח אדם לגשת להבדק או להרכיב מכשיר אם הוא לא מוכן. ברוב המקרים כאשר אדם סובל מלקות בשמיעה הסביבה צריכה לעשות שינויים רבים ומאמצים רבים על מנת לאפשר לו תקשורת ותפקוד שמיעתי ראוי. במרבית המקרים הסביבה תסבול הגברה לא נוחה של מכשירי טלביזיה ורדיו על מנת שהאדם הסובל יוכל להאזין ולהבין את הנאמר. האנשים הסובבים נאלצים לחזור על דבריהם מספר פעמים, להתקרב אל האדם הסובל מלקות בשמיעה ולדבר בעצמה חזקה מהרגיל, כל זאת שהאדם עם הקושי השמיעתי יוכל להמשיך ולהיות מעורב.
ברגע שאתם תפסיקו להגביר את קולכם על מנת שאבא ישמע, תסרבו לחזור מספר פעמים על כל משפט שפספס ותתעקשו על עצמה הולמת של מכשירי טלביזיה ורדיו - אביך יתחיל להבין כי אכן קיימת בעיה בשמיעה שלו, המצב יתחיל להפריע לו ויתכן והוא יתחיל לחשוב על פתרונות
כמובן שניתן גם להתחיל באביזרי עזר כגון מגברים לטלביזיה ולטלפון. הרבה פעמים אדם שמתחיל עם אביזרים כאלו מבין עד כמה היכולת שלו לנהל שיחה ולתפקד משתפרת ואז הוא מוכן לברר גם על מכשירי שמיעה שיספקו לו פתרונות למצבים רבים יותר ולתקשורת יום יומית טובה יותר
בהצלחה

שלום רב! למיטב ידיעתי אין שום סכנה בשימוש באוזניות המיוצרות מסיליקון. רק במצב של דלקת באוזן החיצונית או הפרשות דרך נקב בעור התוף האוזן זקוקה לאוורור על מנת להחלים ולכן שימוש באוזנייה אוטמת במצב זה עשויה להחמיר את המצב.אי לכך במצב של דלקת מומלץ לא להשתמש כלל באוזנייה - לא משנה ממה היא עשויה. בבברכה

שלום
קשה לעקוב אחר כל התרופות אשר עלולות לפגוע בתפקוד השמיעתי או לגרום לתופעות אחרות הקשורות באבר השמיעה (טנטון סחרחורות וכד').
תמיד מומלץ לעיין בעלון לצרכן לפני נטילת כל תרופה שהיא, שם אמורות להיות מפורטות תופעות הלוואי האפשריות
מחיפוש באינטרנט על התרופה אני לא מצאתי רישום על פגיעה בשמיעה כתופעת לוואי אפשרית
בברכה

שלום טל! את מציינת אירועים קצרי טווח ואינני חושבת, שעוצמת הטלפון הייתה ברמה, שיכלה לגרום יותר מאי נוחות רגעית. לכן אינני חושבת שהדבר יכול היה לגרום לך לנזק בלתי הפיך, אך למען השקט הנפשי אני ממליצה לך לבקש מרופא משפחה להפנות אותך לבדיקת שמיעה. בברכה

נעמי שלום
נדאג שנציג של החברה יצור אתכם קשר
בברכה

לנעמי שלום! נשמח לעזור. העבירי בבקשה פרטי התקשרות ל[email protected] ונפנה אליכם הביתה נציג החברה. בברכה

למיקי שלום! כתוצאה מחשיפה לרעש חזק ומתמשך ( שזה המצב שאתה חושף את עצמך אליו), קיימת הפרשת הורמונים בגוף, אשר גורמים בין היתר לעליה בלחץ דם, דופק ועוד שיבושים נוספים בפעילות מערכות בגוף. אם זה מהנה אותך - זה עניינך, אך תהיה מודע לסכנות הגופניות ובמיוחד לסכנת פגיעה בלתי הפיכה בשמיעה. כבר בשנת 1974 ביצעתי מחקר , בו חקרתי השפעת בילוי של שעה בדיסקוטק על מצב השמיעה. התוצאה הייתה חד משמעית - שעת חשיפה למוזיקה מוגברת גרמה להחמרה בספי השמיעה של משתתפי המחקר. אז תחשוב אם ההנאה שווה גרימת נזק בלתי הפיך בשמיעה, שבסופו של דבר יפגע באיכות חייך בכל מצבי החיים. בברכה

לאורי שלום! האבחנה המושגת על ידי בדיקת OAE הינה לגבי סף שמיעה . במידה וסף השמיעה ירוד יותר מ-25 דציבל, לרב לא נקבל תגובות. מכיוון שמדובר בפלט של האוזן ללא תלות במקור הליקוי, אז גם במיקרים, בהם קיימת רק הפרעה הולכתית שמקורה באוזן התיכונה, לא נקבל תגובות. מבחינתכם צריכים להסתמך על בדיקות ה-ABR החוזרות, שכמובן יכללו גם הולכה עצבית (דרך העצם).בברכה

תודה עבור התגובה ענת, עדיין לא הבנתי אם אפשר לאבחן נוירופתיה אודיטורית ללא בדיקת OAE. אני חוזר על השאלות:
1. האם זה לא הכרחי לעשות בדיקה כזו על מנת להבין אם מקור הלקות הוא בשבלול (תאי שער חיצוניים) או בתאי שער פנימיים/קשר לעצב/העצב עצמו (נוירופתיה אודיטורית)?
2. האם ניתן לאבחן נוירופתיה אודיטורית מתוצאות הABR בלבד?

אורי שלום
ישנה בדיקה הנקראת- Cochlear microphonics, ותגובה חיובית בבדיקה זו בשילוב עם הדים קוכליארים תקינים, ברה לא תקינה ולרוב בדיקות שמיעה התנהגותיות לא עקביות - כל אלו הם אינדיקציה לנוירופתיה אודיטורית
לרוב גם הפיתרון לבעיה זו הוא שתל, אך יש לאבחן קודם שזו אכן הבעיה.
לגבי האם ניתן להגיע לאבחנה ללא בדיקת ההדים הקוכליארים - יש לברר עם רופא אא"ג והקלינאית המטפלת האם המדדים האחרים חזקים מספיק על מנת לקבוע קיום פתולוגיה זו ללא ביצוע בדיקת הדים קוכליארים
מכיוון שבדיקת סינון זו כיום היא בדיקת חובה בבתי חולים, איני רואה סיבה שלא תתבצע בדיקה זו. מדוע בתך לא עברה בדיקה זו?
חגית

מ שלום
ישנם מגברים לטלביזיה המאפשרים לאדם עם הירידה בשמיעה להאזין לטלביזיה בעצמה שמתאימה לו בעוד שאר הצופים יכולים להתאים את העצמה לפי הצורך שלהם.
אתה יכול ליצור קשר עם חברת "מהלב" יסבירו לכם על המגבר ותהליך התאמתו
בברכה

אבשלום שלום,
בהנחה שההד הזה קשור עדיין להתקררות, האם חזרת לרופא לאחר בדיקת השמיעה והטיפול התרופתי שקיבלת? זה התהליך התקין. וכשאתה חוזר לרופא שתף אותו בתחושת ההד אותה אתה חווה על מנת שיחליט מה הטיפול או הבדיקות המתאימים להמשך
בברכה

אור שלום
קשה לענות במדויק על כל שאלותיך מבלי לראות בדיקת שמיעה מלאה ומבלי לדעת מה המכשירים אותם מרכיב עכשיו.
ציינת הסתיידות, אני יכולה לנחש שהכוונה למצב המוגדר כאוטוסקלרוזיס, אם כן, האם הציעו לו ניתוח? אם כן מדוע לא בחר באופציה זו? במידה ולא איני יודעת מה הרמה הטכנולוגית של המכשירים שבעלך מרכיב כעת, אך המכשירים היום משוכללים מאוד בעלי יכולות מתקדמות שיכולים לאפשר שמיעה נוחה טובה וברורה - כמובן, כתלות בירידת השמיעה
גם לגבי הנוחות של האוזניה באוזן, ישנן אפשרויות רבות בנושא אוזניות - חומרים שונים ואפשרויות אוורור, כך שאני מניחה שגם בתחום זה ניתן לחפש את הפיתרון ההולם ביותר לבעלך.
תשובות מדויקות לא ניתן לתת בפורום זה אלא אל מול הבדיקות המלאות ולאחר בחינה של מבנה ותפקוד האוזן.
ולכן, אני ממליצה שתגשו למכון המתמחה בשיקום שמיעה ושם קלינאי/ת תקשורת מוסמך/כת יוכלו לעזור לכם בהגעה אל הפיתרון
בברכה

לחן שלום! תחילה מספר שאלות: אם שמיעתו של אביך נפגעה כתוצאה מהשירות הצבאי, האם הוא הגיש תביעה למשרד הבטחון? אם כן, כל מה שקשור לשיקום השמיעה יוכל להעשות דרך משרד הבטחון. האם יש בידו תעוד רפואי בנושא השמיעה, כולל בדיקות? האם הוא פנה ובדק אפשרות טיפול בטינטון (כך נקראית השריקה באוזניים)?
אם התשובות לשאלותי הינן שליליות, אביך צריך לפנות לרופא אאג ולקבל הפניה לבדיקת שמיעה עם המלצה על התאמת מכשירי שמיעה. לאחר מכן עליו לפנות לכל מכון אודיולוגי - של הקופה, בה הוא מבוטח או למכון שעובד בהסדר עם הקופה ולבצע בדיקת שמיעה. ברב המקומות הוא יוכל לקבל גם יעוץ לצורך התאמת מכשירי השמיעה .התאמת מכשירי שמיעה קטנים, שלא נראים כלפי חוץ תלויה באופי ועוצמת הליקוי בשמיעה וגם במבנה תעלת האוזן וכמויות שעווה, המופרשת בתעלת האוזן. לכן חשוב לקבל יעוץ מקצועי כדי לא להאכזב בהמשך.
לגבי שאלתך בנושא הטנטון: לפי המחקרים בכל העולם וגם מתוך נסיונינו אנשים, הסובלים מליקוי בשמיעתם, שמתלווה לו טנטון, זכו לשיפור משמעותי במצב הטנטון כתוצאה מהרכבת מכשירי השמיעה. אז בהחלט קיים פתרון משותף לשתי הבעיות.
ברצוני להוסיף עוד דבר: אם אביך מחוסר מוטיבציה להרכיב מכשירי שמיעה, אני לא כ"כ אופטימית לגבי הצלחת יוזמתך. על מנת להצליח בתהליך אנו זקוקים לשיתוף פעולה מלא מצד המטופל. לפעמים צריך להמתין עוד זמן מה על מנת שבן אדם יהיה בשל מבחינתו להתחייב לתהליך השיקום. בהצלחה!