פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים - יש לך שאלה?

בתי בת 7 חודשים. לאור פליטות מרובות, גזים ובכי תוך כדי האכלה רופא הילדים חשד בריפלוקס ולפני כחודש התחלנו במתן זנטק. התרופה עזרה חלקית. לאחרונה חלה החמרה במצב בתנו - היא כל הזמן באי שקט, בוכה המון (מה שלא אופייני לה בכלל) ונרגעת רק על הידיים. הרופא החליף את הזנטק בלוסק ואמר שנראה שיפור מידיי. כבר עברו יומיים ולא חל שום שיפור - הילדה עדיין סובלת. לאור זאת, רופא הילדים המליץ לנו על פנייה לגסטרולוג ילדים, אך התור הקרוב הוא רק עוד חודש.
האם ניתן לתת בנתיים אלגיקל קיד בגיל 7 חודשים במקביל ללוסק? רופא הילדים טען שהיא קטנה מידיי לכך, אך כאן בפורום ראיתי שהמלצתם על מתן אלגיקל קיד לתינוקת בת 5 חודשים. מה נכון?
מה ניתן לעשות בנתיים ע"מ להקל על כאבה?

תודה

קודם כל - תודה לפרופ' בוינובר על התשובה לשאלתי הקודמת.
(בני בן 6 וחצי חודשים, אלרגי לחלבון פרה וסויה, נמצא על כלכלת נאוקייט). לאור אי עלייה במשקל בחודש וחצי האחרון המליצה האחות בטיפת חלב להוסיף לו דייסה לכל ארוחה. נראה לי כי ההמלצה קצת מוגזמת, ואני מעדיפה להוסיף דייסה בשלב ראשון רק לארוחה האחרונה (בערב).
האם יש מניעה או הגבלה כלשהי במתן דייסה לבני?
האם הוספת דייסה לכל ארוחה אינה מוגזמת?
אם אין הגבלה במתן דייסה, האם יש המלצה לדייסה מסוימת שכדאי לתת לו בשל האלרגיה והכלכלה (אורז?) או שאני יכולה לנסות את כל הדייסות (אורז/ קורנפלור/ דגנים/ סולת/ סולת וניל)?
תודה רבה!

שלום רב.
אצל בני אובחן צליאק. בדיקות הדם היו חיוביות וגם הביופסיה יצאה חיובית - דרגה ראשונה.
אני בשלב של "לעכל" את הבשורה. אולי זה חלק מהקושי שלי לקבל את הבשורה אבל אני כל הזמן שואלת את עצמי האם אין מצבים בהם המחלה פשוט עוברת / נכנסת לרמיסיה, כמו הרבה מחלות אוטואימוניות אחרות (ואז תמיד אני נזכרת בסוכרת - אוטואימונית שלא נעלמת מעצמה). האם זה נבדק בכלל? אני עצמי התגליתי כחיובית מבחינת הנוגדנים אבל הביופסיה יצאה תקינה. האם ייתכן שבעבר היתה לי פגיעה שפשוט נעלמה?
תודה רבה.

ביתי בת כחמישה וחצי חודשים. פולטת המון ועולה מעט מאד במשקל. משקלה הנוכחי 5.1 קילו, מתחת לאחוזון 1.
הרופאים איבחנו עד כה ריפלוקס, והמליצו על טיפול בזנטק/לוסק. זה אינו עוזר.

שאלתי היא כזו- הילדה אינה פולטת רק לאחר ארוחות, אלא לכל אורך היום, גם שעתיים אחרי האוכל, וגם כאשר היא רעבה, דקות לפני ארוחה חדשה. בשלבים האלו היא כבר פולטת חלב מעוכל לגמרי, חמוץ.
הליך הפליטה מתבצע על ידי התכווצות של הבטן שלה, שאחריה מגיעה הפליטה.
האם זה אכן איבחון של ריפלוקס? אולי יש בעיה אחרת שכדאי לנסות ולבדוק? אנחנו די אובדי עצות ונשמח לחוות דעת נוספת.
תודה וחג שמח,
דן.

שלום רב,

נתחיל בזה שבני לא אכלן גדול ואת רוב הארוחות שלו אוכל מחוסר ברירה (עד גיל 3 חודשים דווקא אכל לא רע).
בני בן 7 חודשים עד לא מזמן ניזון מאינפמיל AR בשל פליטות מרובות.
עברנו ממטרנה לאינפמיל היות וסבל מריפלוקס עד כדי כך שירד במשקל ו היה צורח מכאבים כשאכל.
לאור הניסיון הרע עם המטרנה והשיפור בפליטות- הפסקנו את האנפמיל וכעת אוכל סימילאק אדוונס.
אלא שכעת אמנם אין פליטות ואין צרחות - אבל אין התלהבות כלל לאכול הוא סובל מכאבי בטן ומגזים רבים (אפילו יותר מכשנולד).
לעיתים קם צורח מפליץ וחוזר לישון.

האם זה תגובה לסימילאק - אוכל אותו כבר 10 ימים.
האם היית ממליץ להחליף אוכל?
או שמא יש סיבה אחרת לכאבי הבטן שעליי לבדוק

שלום רב,
בני בן 6 חודשים, אלרגי לחלבון חלב וסויה ולכן נמצא על כלכלת נאוקייט (במעקב המרפאה בתה"ש). השבוע התחלתי לתת לו מוצקים, ביום ראשון ושני היתה לו יציאה (עד עתה היתה בזמן האחרון בדר"כ יציאה אחת ביום) ומאז לא היו. לא נראה שסובל מכאבי בטן, אבל (כנראה בלי קשר?) מיום רביעי היה לו חום (בתחילה 39.4 ואחכ 38.5 והיום כבר ירד ל 38). האם עלינו לטפל בעצירות? ואם כן - נשמח להמלצה כיצד לטפל (ניסיתי לתת לו מים ולעשות עיסויים אך לא היו תוצאות). האם יכול להיות שהכלכלה המפורקת משפיעה על היכולת שלו לפרק אוכל מוצק?
אשמח לתשובה בהקדם...
תודה וחג שמח
רוני

יש לי תינוק בן 8 שבועות עד לפני 10 ימים הוא נתן צואה פעמיים ביום.
לאחרונה הוא נותן צואה פעם ביומים שלושה, כאשר בימים אלה הוא סובל מכאבי בטן וגזים.
בסופו של דבר הצואה שיוצאת, הינה צואה נוזלית/מימיית בצבע חרדל, ללא גרגרים האם זהו שלשול?? האם יש לי מה לדאוג?
יש לציין שהתינוק עולה במשקל ושהוא משתין בכמויות יפות.
תזונת התינוק הינה 2-3 בקבוקים שאובים ו 4-5 בקבוקים עם סימילאק בן 100-160סמ"ק ביום.

לבתי בת ה- 10 יש דם בניגוב כמעט כל יום מזה חודש. לפני כשנה וחצי היא סבלה מאותה תופעה, ולאחר ביקור אצל גסטרו' שבו הונחינו לגבי תזונה עתירת סיבים ושתיה מרובה הבעיה חלפה. כעת משחזרה הבעיה הרופאה בדקה חיצונית ואמרה כי אין עדויות לפיסורה פעילה ולכן המליצה על סיגמואידוסקופיה. אנחנו חוששים מבדיקה כ"כ פולשנית. האם קיים בירור פשוט יותר לפני שפונים לבדיקה שכזאת? האם ישנה דרך אחרת לשלול טחורים למשל?
תודה.

היי,

בתי בת 4 חודשים, עברה לפני כשלושה שבועות מהנקה מלאה למטרנה - היא סירבה להמשיך לינוק...
בשבוע הראשון סבלה מאוד מעצירות ולכן ניסיתי לעבור מסימילאק למטרנה, זה לא ממש עזר, נתתי לה מעט מיץ טרי של עגבניה, זה החזיק מעמד שבוע ועכשיו שוב ימים של יציאות קשות.
היא נותנת יציאה פעם ביום לעיתים פעם ביומיים.
שמתי לב שכאשר היציאות קשות יש עליהן פסים ורדרדים - כנראה דם. זה לא מופיע כאשר המרקם של הצואה רך יותר. כמו כן שמתי לב שלעיתים היציאה מתחילה מאוד קשה ונגמרת במרקם רך ולעיתים מיימי.

אודה באם אקבל תשובות למסר שאלות:
האם הפסים הורודים זה דם? ומה המשמעות של זה? האם לרוץ לרופא?
האם השינוי במרקם היציאה הוא נורמלי?
והאם הכל אמור להסתדר מעצמו כאשר היא תתרגל לעכל תמ"ל (ככה אמרו לי בטיפת חלב)?
והכי חשוב איך ניתן להקל על הכאב המתלווה לכל יציאה קשה?

תודה,
שירלי

שלום רב,
ביתי בת 5 חודשים סובלת מרפלוקס מלידה, לאחר נסיונות כושלים של אכילת מטרנה וסימילאק (פליטות מרובות והקאות) עברה לאינפמיל שהשפיע עליה טוב והיא עלתה יפה במשקל, אך לפני חודש וחצי בערך האינפמיל הפסיק להשפיע והיא חזרה לפלוט המון והפסיקה לעלות במשקל ואפילו ירדה קצת, היא התחילה לקבל זנטק ולפי עצת רופא גסטרו הופחתה הכמות בכל ארוחה וצומצם הזמן בין הארוחות, זה עזר לכמה ימים אך היא שוב חזרה לפלוט הרבה...
אני מפחדת שהיא שוב יורדת במשקל...
מה עושים? שמעתי שיש תרופה שעשויה מאצות ומרפדת את הקיבה, האם מומלצת? האם משהו אחר?
תודה רבה.

ביתי בת 5 חודשים, סובלת מרפלוקס ועולה מעט במשקל (מתחת לאחוזון 1).
טיפלנו בחודש האחרון בזנטק ואלגיקל קיד, אך להרגשתנו ללא הצלחה (הרגשה המגובה גם בהמשך אי עלייה במשקל).
הרופא המליץ לעבור ללוסק, אולם התרופה מאד מרה (וקרה... היישר מהמקרר) וכמעט בלתי אפשרי לתת אותה לילדה, אשר בועטת, נלחמה, סוגרת את הפה ויורקת את התרופה.
שמעתי שאפשר למהול את הלוסק (אולי בסוכר כלשהו?) על מנת להקל על הילדה לקחת את התרופה. האם נכון הדבר?
ואם כן, באיזה יחס למהול?

תודה,
דן

שלום רב,
בני בן ארבע ושבעה חודשים.
נגמל בקושי רב בגיל שלוש מפיפי, אבל אף פעם לא נגמל מקקי, עושה בתחתונים.
לפני כחצי שנה הבנתי שמדובר באנקופרסיס.
רופאת הגסטרו המליצה על מיקרולט, פגלקס ומזון מתאים. בנוסף, טופלנו בעבר אצל פסיכו'
השאלה היא:
המיקרולט עזר לפרק זמן קצר, 2-3 יציאות באסלה (ללא בריחה בתחתונים) ולאחר מכן שוב התאפקות. מחזוריות של 3 מיקרולט.
מאז הפעם האחרונה, הוא מתאפק שוב, ואין אפשרות לתת מיקרולט מפני שמסרב בכל תוקף.
טוען שזה כואב ולא מוכן בשום פנים ואופן.
איך ממשיכים מכאן, המצב בלתי נסבל מפני שכל הבריחות בשעות היום, ובגן לא מוכנים
לנקות. אני נאלצת להגיע לגן, לפעמים פעמיים ביום.
תודה

שלום
בתי בת שלושה חודשים וחצי עם נוטרמיגן מגיל 10 ימים לאחר שאבדה במשקל וסבלה מחמצת מטבולית קשה. כיום עולה יפה ואוכלת טוב. עם זאת אני מאוד רוצה לחזור למטרנה- האם יש סכנה בכך? כיצד יש לעשות זאת? בהדרגה, בפיקוח רופא ? שאלה נוספת -האם קיים קשר בין אי סבילות לחלב לצליאק בהמשך?

שלום, בתי נולדה פגית (27+5) במשקל 1.025 ק"ג,כיום בת שישה חודשים (3 מתוקן) ובמשקל 6 ק"ג-עולה יפה במשקל ובקצב התפתחות , שלושה חודשים ראשונים אכלה מטרנה פגים והיה יחסית בסדר ,לאחר מכן החלו בעיות גזים,קוליק ופליטות מרובות, רופא הילדים שינה לנו את האוכל מס"פעמים (אינפמיל,סימילאק סויה ) אך ללא הטבה. מזה כשלושה שבועות הבת אוכלת נוטרמיגן ןמטופלת בזנטק עם הטבה יחסית בגזים אך הפליטות עדיין מרובות מידי ובכמויות יחסית די גבוהות שאלות:עד מתי משתמשים בנוטרמיגןוהאם אפשר לחזור לסימילאק,האם הוא מתאים לתינוקות שנולדו פגים,בחינה תזונתית האם הוא חסר במינרלים מסויימים ,יש לציין שבקרוב תתחיל ב"טעימות " של מזון פירות וירקות

שלום,
ביתי בת ה 8 וחצי סובלת מזה חודשיים וחצי מכאבי בטן ונפיחות בבטן העליונה.לפני כחודש וחצי גילו שיש לה הליקובקטור פילורי.היא קבלה טיפול אנטיביוטי ראשון של 7 ימים ועוד טיפול אנטיביוטי של 10 ימים.הכאבים המשיכו והיא עברה בדיקת גסטרוסקופיה,בה נמצא שהחיידק עדיין נמצא וישנה גם דלקת.היא קבלה טיפול אנטיביוטי מרובע ונותרו עוד יומיים לסיום הטיפול,אך יש לה עדיין כאבים ,בחילות ולעיתים הקאות והבטן מתנפחת.כל זה פוגם במשך כל התקופה בתפקודה הימיומי ובשנתה.

הרופא אמר שאם טיפול זה יכשל,יהיה עליה לחיות עם החיידק,דבר שבשום אופן לא מקובל עליי.

עד היום הילדה הזאת היתה בריאה לחלוטין.

מה עלינו לעשות?האם אפשר להפנות אותי לרופא גסטרו ילדים באופן פרטי?

אודה על תשובה מהירה,
תודה מראש וחג שמח,
לילך.