פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

היי,

אם הציפרלקס במינון 10מ"ג השפיע עליך חלקית (כדבריך),יש לשקול אופציה להעלאה במינון למינון
טיפולי של 20מ"ג,ואם גם זה לא יעזור לך;אז יש לשקול חיזוק הציפרלקס ע"י תרופה נוספת לאותה
המטרה/יעד,אשר ברצונך - להגיע אליו.

רק טוב,המון בריאות וסופשבוע נעים:-)

כשאני התחלתי בעבר טיפול תרופתי גם קיבלתי ציפרלקס שלא השפיע עלי גם במינון של 20 מ"ג ואז במקום להוסיף עוד הרופא שלי פשוט החליף לי למשהו אחר (ויפאקס XRׂ) שעבד הרבה יותר טוב. אל תפחד מהמחשבה שאולי תאלץ להחליף תרופה, לפעמים צריך לנסות יותר מתרופה אחת עד שמוצאים את זאת שהכי טובה לך.
בהצלחה.

I'm begging you, whoever actually read this .
any psychiatrist or psychologist here, please contact me .
I'm desperate, I feel I reached the final breakdown .
There is no way back, There is no way to get the time back .

I wish I could enter into the psychiatrist's mind , the one who decided
that I'm having mental illness , a psychosis
and tell him that he's wrong, that he misunderstood me, that he misread me
and his decisions broke me up to the point where I feel my depression increases in very high speed, and explain him that everything happened because of my other mental ilness : depression .
I now recognize myself as depressed, not as a psychotic or schizophrenic .
I answered the wrong answers because I was feeling anxiety and stress because of all the questions that are going on, the question were out of proportion
They were not attached in any way to the way I actually feel .
I don't know exactly what I feel , I really can't even explain it to my-self, but I'm unhappy for a long time, but I'm not fucking hallucinating, and I know where I am ( aware of reality ) and I don't think that people checking me when they're watching at me, I know and realize that they are NOT playing a role in some secret organization for fuck sake, I just don't like when people are watching me JESUS . sometimes it does freak me out, but not because they're gathering information about me or something LOL .

Jesus , I'm really done here . I see nobody helps me
I'm feeling anxious, stressed, dizziness . and most of all
I feel LOST . the only person I wanted to talk to , is my ex-psychologist
הקב"נית בצבא , שאמרה לצערה שלא אוכל לראות אותה שוב .
It really made things worst, because now I have to face with the fact I won't see her again . . . .

Can't help it . Goodbye hope to see comments in the near future cuz I'm lost

תכתוב בפורום "פסיכיאטריה ילדים", ענו לי שם בשניה וחצי... (הם גם פסיכיאטרים לכל דבר ולכן זה לא משנה לך)

ארבעה חודשים זה הרבה זמן אז נראה לי שהגוף שלך היסתגל יפה לתרופה.

מי יודע? השמנה אינה נגרמת בהכרח בגלל טיפול תרופתי אלא גם כתוצאה משינויים באורח החיים

בבקשה עיזרו לי . . מחר הוועדה הרפואית .
זה שובר אותי וחונק אותי מבפנים . מרגיש שמתתי מאותו הרגע שהפסיכיאטר קבע שאני לא מסוגל לשרת יותר בצה"ל .

היי, קראתי את התגובה שלך ואני מקווה שעד שתקרא את שלי כבר יחזרו אליך. אני מכיר טוב את הצבא ויודע שזה גוף מאד מאד לא הגיוני. אך תחשוב מה הכי גרוע שיקרה, פחות חצי שנה שירות, זה לא סוף העולם, תאמין לי שיש דברים גרועים יותר בהרבה, למרות שאני מבין ללבך, מה גם שאתה בטח רוצה לעשות מילואים גם. תנסה להמשיך להלחם על זכותך לשרת אבל אל תצא מגדרך, אם זה לא עוזר, לפחות תדע שניסית הכל, בהצלחה.

האמת היא שלא בא לי לעשות מילואים, כל מה שאני רוצה זה בסה"כ לסיים את השירות שלי כמו חייל רגיל. 3 שנים, כי כבר עשיתי שנתיים וחצי. ולא מתאים לקבל בעיטה ושאומרים לי שאני משוגע ומדביקים לי חותמת של 21 נפשי על המצח .
אולי אני ככה רק עכשיו וזה יעבור, אבל אם הדברים לא יסתדרו לי, אני באמת רואה את עצמי מאבד טעם להמשיך . לפני זה הייתי חושב על מוות הרבה, אבל סתם הייתי חושב, אבל עכשיו אני מרגיש שזה קרוב מתמיד .
תודה על ההקשבה, אולי בכל זאת יסתדר לי . . ביי היה נעים להכירכם חברים .

תשמע, אתה נשמע בחור טוב, אל תתן לאף גורם צבאי לגרום לך לכזה משבר, ואתה תצא ממנו גם אל תדאג. כרגע זה נראה סוף העולם, אבל עוד זמן מה לא רב זה יראה לך שטויות, בגלל זה אני אומר שאף פעם אסור לך לחשוב על מוות, אם יצא לך לחשוב על כך, תכתוב לי בפורום במקום, אשמח לענות על הכל, ויהיה טוב, בהבטחה.

אני שבור מנטלית . קיבלתי 21 . לא היה מקום להחלטה אחרת מאחר ו3 פסיכיאטרים קבעו את אותו הדבר .
היא ראתה שאני פגוע מהחלטה אבל לא יכלה לעשות דבר . והסברתי לה הכלללל . . היא הסבירה שאפשר לערער תוך חודש ימים לאחר הועדה הרפואית .

יותר מזה ? עקב הייתי בטיפולים רפואיים אורטופדיים ועוד . . הייתי צריך לראות ת'רופא שירשום כמו הפנייה לרופא משפחה כי אני משתחרר מצה"ל בעצם .
גיליתי סתם במקרה, כנראה נפלט לרופא, שרשום בתיק הרפואי שלי במחשב, שיש חשש לסכיזופרניה . נדהמתי , פשוט נדהמתי ונחנקתי מרוב שהרגשתי כל-כך קטן וחסר אונים .
אני בסה"כ רציתי עזרה למצב החרבאנה שהייתי בו, וביום אחד של לחץ פלטתי דברים מסויימים שגרמו לאבחנה המפחידה הזו "מצב פסיכותי" . עשו ממני בעצם חולה נפש חבל על הזמן.
זה התחיל מחשש למצב פסיכותי, חחחחחח מצב פסיכותי אושר, ועכשיו חשש לסכיזופרניה . . . כאילו מה ?!? אתם רציניים ?!?!?! אתם אנשי מקצוע לעזעזל . הפסיכיאטר הזה פסיכיאטר מוסמך, לא ?! עושה רושם שהוא סתם בעל דרגה ותואר, ושבא לחלק אבחונים לאנשים על ימין ועל שמאל מבלי לבדוק נושא לעומק . זה עצוב . זה מתיש ושובר . וזה מכניס אותי לדיפרסיה כבדה יותר ואני מרגיש את זה עליי כל דקה ודקה שעוברת . אני לא מעכל ואני לא חושב שאני יהיה מסוגל לעכל בזמן הקרוב , ואני לא חושב שאני יהיה מסוגל לחייך בזמן הקרוב . ואני לא יודע אם אני אוכל להגיב ולפעול בהתאם בזמן הקרוב, כי אני חייב לפעול . כי אני חייב לערער, להגיש בקשות וכו' ומיליון ואחד דברים ולחפש עבודה גם . אני מרגיש חסר אונים . כל פעם שהמח שלי מזכיר את המחשבה " אובחנתי במצב פסיכותי" אני מתמלא בדמעות . כי אין דרך חזרהה . וכל זה קרה ביום אחד כאילו . ביום אחד . . . אני לא פסיכופת, אני הייתי בהקשר טוטאלי למציאות . וזה מה ששובר אותי , זאת הטראומה שלי . . אני לא חושב לעצמי שאולי זה חלום, אבל אני במקביל לא מוכן לקבל שזה אמיתי .

אם לפני שבוע הייתי מבדיל בוודאות אם לחשוב על מוות זה טוב או רע . עכשיו המחשבה על זה לא מעוררת לי פרפרים בבטן כמו שזה עורר לפני המקרה . פשוט הייתי חושב על זה לפעמים וחושב מה היה קורה אם הכל פשוט היה נעלם . אני לא רוצה לשתף בזה אנשים שאני מכיר, כי אני מרגיש שבזה שאני משתף אנשים קרובים ( חברים וכדומה ) אני בעצם מתמודד עם משהו, כי הם צריכים בעצם גם להגיב . ואני לא רוצה את זה . לא רוצה להתמודד עם אף-אחד ועם שום כלום . מרוב שהייתי נואש, שלחתי אסאמאס לקבנ"ית שטיפלה בי, ולאחר מכן התקשרתי . ובקושי דיברתי לא הפסקתי לבכות ונחנקתי, אבל היא אמרה שב20 דקות בטלפון, סיפרתי לה יותר ממה שסיפרתי ב2 פגישות של שעה כל אחת .
המשך הודעה הבאה

לא ידעתי מה להגיד, שוב נלחצתי והייתי חרד, כי אני צריך להתמודד עם העובדה שלא הצלחתי לשתף אותה כל-כך הרבה ב2 פגישות שלמות, ואני צריך להסביר לה את זה . לא היה לי הסבר לכך מפרט לזה שאמרתי לה שקשה לדבר על הדברים האלו, ושעכשיו אני מרגיש כאילו כדור-הארץ דרך עליי (חחח) . הבנתי שהיא מהססת בי, ולרגע חושבת שהכל משחק, ושאלה אותי אם הגמגום שלי הוא משהו חדש , אמרתי שכן, כשבעצם הגמגום הוא לא משהו שקורה לי עם כולם, אלא לרוב עם אנשים חדשים ובמיוחד שאני צריך להסביר את עצמי ושואלים אותי שאלות . כן, לא הייתי ככה תמיד, זה משהו שקרה בצבא . והיא גם שאלה איך אני מסביר את זה, ולא ידעתי מה להגיד ( כרגיל ) . בראש שלי שום דבר לא הסתדר, וקיוויתי שאולי אני אוכל להפגש איתה שוב, סתם , לדבר , כי באמת רע לי ואני מרגיש שהכל מתמוטט לי על הראש . והיא אמרה שלצערה זה לא אפשרי כבר כי אני כבר מחוץ לצה"ל . והרגשתי שזה רק הולך ומחמיר, שאפילו אותה אני לא יכול לראות, הבן-אדם היחידי שאולי יכולתי לנסות לשתף במה שעובר עליי ( משהו שאני בעצמי לא סגור עליו ), ואני מדגיש, לא כי אני במצב הלוצינוטורי, אלא כי אני מבולבל, מותש, שבור, ומדוכא ( כן מדוכא ! עצם זאת שאני מסכים עם זה, לא אומר שאני לא באמת בדיפרסיה ! ) .
ואני לא רוצה לראות שום פסיכולוג אחר, ושום קב"ן חדש שאני לא מכיר . ובטח שבטח לא את הפסיכיאטר שהחליט שאני לא מסוגל לשרת יותר ( כדאי להוריד מעצמו אחראיות, כי אני מסוכן ועלול לפגוע בעצמי או בסביבה ) . רוצה לדבר רק איתה , עם הקבנ"ית, זאת שהייתי איתה ב2 מפגשים, ואולי בעוד 1-3 מפגשים, כן הייתי מצליח לספר יותר, ולהסביר את הרגשות שלי, כי אמנם היא חושבת שהיא הביאה לי את כל הזמן שבעולם לשתף, אני מרגיש שזה לא היה מספיק .

אולי איבדתי קצת כיוון בהודעה, ואולי אף-אחד גם לא יקרא אותה כי ארוכה וקצת מסתבכת כי אני לא במצב הכי צלול שיש . נמאס לי ? לא, לא חושב . אני פשוט רוצה שהכל ייעלם וייפסק . ביי, להתראות, תודה .

היה ממש אבל ממש עוזר לי אם היה פה פסיכיאטר מוסמך עם נסיון . שיוכל ליצור איתי קשר בפרטי . דרך אמצעי אינטרנט כלשהו ( פייסבוק, איסיקיו וכדומה )
הייתי רוצה לספר לו בדיוק בדיוק מה קרה ולשאול כמה שאלות על מה שאני יוכל לעשות בעצם .
מחכה לתשובה , בבקשה תעזרו לי .

היה ממש אבל ממש עוזר לי אם היה פה פסיכיאטר מוסמך עם נסיון . שיוכל ליצור איתי קשר בפרטי . דרך אמצעי אינטרנט כלשהו ( פייסבוק, איסיקיו וכדומה )
הייתי רוצה לספר לו בדיוק בדיוק מה קרה ולשאול כמה שאלות על מה שאני יוכל לעשות בעצם .
מחכה לתשובה , בבקשה תעזרו לי .

היה ממש אבל ממש עוזר לי אם היה פה פסיכיאטר מוסמך עם נסיון . שיוכל ליצור איתי קשר בפרטי . דרך אמצעי אינטרנט כלשהו ( פייסבוק, איסיקיו וכדומה )
הייתי רוצה לספר לו בדיוק בדיוק מה קרה ולשאול כמה שאלות על מה שאני יוכל לעשות בעצם .
מחכה לתשובה , בבקשה תעזרו לי .

כתבתי למעלה הודעה שיחזרו אליך, בינתיים תנסה להרגע קצת, זה לא סוף העולם.. :(( אלון.

אני מרגיש שאני לא עומד בלחץ . . . כל מה שאני רוצה זה לראות את הקב"נית שוב .
לעומת זאת אני סותר את עצמי, בזאת שאני מתאר לעצמי מצב שהייתי פוגש אותה שוב, ושוב היה לי קשה לשתף אותה למרות הכל . . . אני מרגיש שאני לא עומד בלחץ . ALKS:JDLA:KSJD325ר4גדכ

אני מרגיש שאני לא עומד בלחץ . . . כל מה שאני רוצה זה לראות את הקב"נית שוב .
לעומת זאת אני סותר את עצמי, בזאת שאני מתאר לעצמי מצב שהייתי פוגש אותה שוב, ושוב היה לי קשה לשתף אותה למרות הכל . . . אני מרגיש שאני לא עומד בלחץ . ALKS:JDLA:KSJD325ר4גדכ

היה ממש אבל ממש עוזר לי אם היה פה פסיכיאטר מוסמך עם נסיון . שיוכל ליצור איתי קשר בפרטי . דרך אמצעי אינטרנט כלשהו ( פייסבוק, איסיקיו וכדומה )
הייתי רוצה לספר לו בדיוק בדיוק מה קרה ולשאול כמה שאלות על מה שאני יוכל לעשות בעצם .
מחכה לתשובה , בבקשה תעזרו לי .

זה כבר מאחוריי , הןודעה הייתה אתמול בבוקר . והעניין הוא ש3 פסיכיאטרים אימתו את האבחון, אני בספק אם אמא שלי הייתה יכולה לעזור במשהו כזה .

עצוב לי שביום אחד עושים ממני סכיזופרני .

האם לאחר ירידת המינון חזרה ל750מ"ג - גם יעלמו תופעות הלוואי,אשר הזכרתי (הקשורות למערכת העיכול בעיקר) וההפרעה לשינה מסודרת?!

בתודה רבה מאוד מראש...

יוסי.

מ"ס שאלות בנושא:
מהו הזמן המקס',שלוקח לגוף (אני יודע,שזה אינדיבידואלי) להתרגל לדפלפט כרונו,אני לוקח אותו כבר קצת יותר מחודש,ובתוך כמה זמן מומלץ להעלות מינון בהפרש ממינון קודם של תרופה זו (ממינון למינון יותר גבוה) ובמה זה תלוי?

תודה רבה מאוד מאוד מראש...:-)

יוסי.