פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

אני ממש שבר כלי. כל היום אני לא מדבר עם אף אחד לא עם ההורים ולא עם האחים רק רואה סדרות במחשב. אין לי חברים ומעולם לא היו לי אין לי עם מי לבלות, זה גורם לי להרגיש בודד ומוזר בעולם.
יש לי בעיה בלדבר עם אנשים אני מרגיש נבוך ברגע שאני פונה למישהו ואני מתחיל לבלוע מילים ולא מדבר ברור. אני נראה לטעמי ממש רע ואני מרגיש ממש רע עם זה.
לא פעם דימיינתי את העולם אחרי מותי ואיך מתאבלים עליי.
מה עושים? איך יוצאים מזה?

לא הבנתי את תשובתך למטה
1.למה שווים 20 מ"ג ציפרלקס בלוסטראל?
2.למה הכוונה שלפעמים השלשולים לא עוברים?הרי הם קיימים בגלל העלאת רמות הסרטונין בהתחלה,ואז הרמות יורדות?או שזו לא הסיבה לשלשולים?
אשמח ממך לתשובה מפורטת
תודה

אני לוקחת כדור של 100 מ"ג כבר קרוב לשבועיים ואומנם תופעות הלוואי פחתו, אבל הן עדיין לא נעלמו. הכדור גורם לי לעייפות רבה, בחילות ורעד בעיקר בזמן שאני ממש עייפה.
זה הגיוני? תופעות הלוואי לא היו אמורות להפסק?

שאלה נוספת, אפשר לקחת פבוקסיל ביחד עם ווליום? כמובן רק במקרים מיוחדים.

שלום רב
אני בן 33 וסובל ממחשבות טורדניות לפני כעשור טופלתי בסרוקסט ואפקטין למשך כשנה וחל שיפור משמעותי ,בשנים האחרונות שוב יש דירדור במצבי וטיפול ע"י פסיכולוג קליני הביא לשיפור מסוים אך אני מרגיש שללא כדורים לא אוכל להגיע לשיפור משמעותי ולהצלחת הטיפול.
הכדורים שלקחתי בעבר גרמו לי לתופעות לוואי של חוסר חשק מיני ועייפות ורציתי לדעת האם ישנם כדורים כיום שיכולים להביא לתוצאות ללא תופעות הלוואי הנ"ל .
כמו כן אני מבקש המלצה לפסיכאטר אשר מלבד נתינת המרשם יהיה קשוב ויעזור בהתאמת התרופה הטובה לי ביותר במינימום תופעות לוואי.
תודה ושבוע טוב.

שלום רב,
הנני אם לבן שאובחן כסכיזופרן מזה כעשר שנים, הוא בן 34 מטופל תרופתית (כדורים סוליאן)
אך לצערי מלבד הכדורים מסרב לקבל טיפול פסיכולוגי, שיקומי , הוא נורא בודד ללא חברים,
אינו עובד, ניסיתי לשוחח עימו ולהציע אפשרויות העומדות לרשותו כמו מועדון אנוש או שיחות עם
פסיכולוג אך הוא דוחה הכל ואינו מוכן להקשיב.
שאלתי היא האם יש בידי דרך שטרם ניסיתי ,להביאו למצב שיסכים לקבל עזרה לשיקום ,
אציין שאנו כהורים נורא מודאגים מהבדידות בה הוא נמצא ואיננו יודעים כיצד לנהוג.
תודה, אורלי

אני לוקחת ברוטיזולם ככדור שינה. האם מותר לקחת באותו הזמן גם פרוזק? או שהתרופות נוגדות אחת את השנייה?

תודה!

כמה שווה 20 מ"ג של ציפרלקס ללוסטראל?
האם תופעות של שלשול בלוסטראל חולפות או קבועות?
תודה

שלום רב,
אמנו כבת כחמישים, כבר שנים רבות סובלת מבעיות פסיכולוגיות רבות. והדבר מתבטא במובנים רבים:
חרדה מוגזמת שכולם במקום עבודתה עוקבים אחריה ומנסים להרע לה, ובכללי- אמונה שכל העולם נגדה.
הסרת אחריות מכל מעשה שהיא עושה- בין שלילי, ואמונה שכולם חייבים להקשיב לה.
חוסר יכולות להקשיב לנו הילדים, ואמונה כאילו גם אנו שונאים אותה ורוצים רק להרע לה.
ילדותיות יתר מול הוריה- היא בוכה לאמה על כל דבר, ובמקום לעזור להוריה החולניים היא מכניסה אותם לדאגות יתר לגבי מצבם הרפואי- מנפחת כל דבר, והיד נטויה...
כמו כן מזניחה את עצמה מבחינה חיצונית, לא מתקלחת באופן קבוע, לא לובשת בגדים נקיים וכדו'.

אך, הבעיה העיקרית הרבה יותר רצינית ומפריעה לנו.
אבינו נפטר לפני מספר שנים, ואמנו גרה לבדה כיום.
הסיבה שעזבנו את הבית היא גםהסיבה שהחלטנו להתייעץ לאחר שנואשנו למצוא פיתרון סולידי
שיטפל בבעיה שלה- הבעיה העיקרית, שלא נותנת לנו כלל את האפשרות לגור עימה.
אמנו אגרנית יתר- ז"א שום חפץ בביתנו לא מגיע לפח. היא גרה כיום בבית עמוס לעייפה בחפצים-
על מיטתה (היא עברה לספה בסלון בגלל זה), על הרצפה, השולחנות, המטבח. מכונת הכביסה שלה התקלקלה,
וכך גם המקרר שעמוס בזבל שהיא לא זורקת. הכיור עמוס בכלים מלוכלכים וכדו'...
לסיכום- הבית נראה כמו מזבלה ששום בן אנוש מלבדה לא יכול לגור שם, או למצוא מקום לעבור.

יש לציין שכל הבעיות הללו הוחמרו עם השנים, והחלו עוד בתקופה שאבינו היה חי.
(אבינו נפטר מ"המחלה ההיא"- שגם לאורכה היא לא בדיוק תמכה ועודדה אותו)
אין לנו מושג מה גרם לבעיה הזו, אנו חושדים שיש שתי סיבות-
דבר ראשון ייתכן וזה נגרם כתוצאה מהיותה בת לניצולי שואה, אך מצד שני אחותה הקטנה יותר היא אשה נשואה, מסודרת
וחיה בצורת חיים תקינה לחלוטין.
השערה נוספת היא שזה כתוצאה מדיכאון אחרי לידה שלא טופל לאחר לידתו של אחינו.
אין לנו מושג האם זה החל לאחר מכן מכיוון שהיינו קטנים בזמנו, אך ברור לנו שמצבה מחמיר עם השנים,
אז ייתכן וזה גם השפיע.

אני מתאר לעצמי שנשמע כאילו אנו ילדים מזניחים, אבל- ממש לא.
ניסינו לשוחח איתה בדרכים שונות על כך, קבענו פגישות בזמנו עם כל מיני מגשרים - ללא הועיל.
היא לא הקשיבה לאף אחד ורק טענה שהיא מושלמת וכולם פשוט סתם נגדה.
העובדת סוציאלית של השכונה מכירה אותה ומדי פעם נפגשת עימה אך אך ורק מחוץ לבית, וזה כלל לא עוזר לה.

לצערנו, אמנו לא מסכימה שנעזור לה ונפנה אותה למטפל. אפילו בניקיון הבית היא לא מסכימה שנטפל,
ואנו מפחדים לנקות אותו כשהיא לא תהיה, מפחד שהדבר יחמיר את מצבה הנפשי.

אנו נואשים וזקוקים בדחיפות לרעיון כלשהוא מה ניתן לעשות, אפילו רק עם חלק מהבעיות שפירטנו לעיל.
אנו דואגים לה, לא רוצים שאמנו תהיה מוזנחת, ולא רוצים שהיא תתגורר במקום שורץ חיידקים, מחלות וזוהמה.

תודה מראש

בת 37, טופלתי עד לפני כחודשיים בציפרלקס 10 מ"ג. כיום ללא.
אני מרגישה הגברה של מצבים חרדתיים כשבוע- שבוע וחצי לפני קבלת הוסת. האם זה ייתכן? מה ניתן לעשות?
תודה מראש,
רנה

שלום וברכה. ברצוני לדעת מהי סכיזואפקטיביות. האם זהו סוג מסויים של סכיזופרניה או שזוהי הפרעה בפני עצמה עם שילוב של סימפטומים סכיזופרניים בודדים?

לרופא שלום,

כאשר התחלתי טיפול נגד חרדות עם ציפרלקס (אסטו), וגם כעת כאשר העליתי במינון, אני חש צורך לישון הרבה מאוד שעות ביממה. אין תחושת דכדוך. התופעה נמשכה כשבוע מהתחלת הטיפול ואז חלפה. כעת כשהעליתי במינון, התופעה חוזרת על עצמה, יש לקוות שגם כאן תארך לא יותר משבוע. האם מדובר בתופעה מוכרת, והאם יש דרך להתמודד איתה מלבד לתת לזמן לעשות את שלו?

(ולסיינטולוג התורן בפורום: חסוך ממני. תודה.)

שלום
אימי משתמשת בוולבוטרין XR 300, חודשיים וחצי, וזה עושה לה יובש איום. האם היובש יעבור בסוף?

היי, אני בת 26 ומעולם לא סבלתי מהפרעות נפשיות למיניהן..
לאחרונה מתרחשת אצלי תופעה מוזרה שכשאני מדברת אני כל הזמן חושבת איך הצד השני שומע אותי.. כאילו יתר מודעות עצמית כזאת.. אפילו שאני מדברת עם האנשים הכי קרובים אלי אני כל הזמן חושבת על איך זה נשמע.. כאילו שהדיבור לא בא לי בטבעיות.. אני כל הזמן חושבת מה איך זה נשמע ואז יוצא מצב שהמחשבה משתלטת על הדיבור ואני מתחילה לגמגם..

האם זה נורמלי וזה יעבור?
מישהו מכיר תופעה כזו?

בבקשה תעזרו לי..
תודה רבה

שלום,
אבי בן 69 , נמצא בפניסה כבר המון שנים ולא כ"כ עובד. כבר כמה שנים ישלו תקופות שהוא ישן כל היום, כמעט ולא יוצא מהבית, נמצא שעות מול המחשב ולא ממש עושה כלום עם עצמו, ואילו בתקופות אחרות הוא נכנס לטראנס של דיבור, מסתובב כל היום, קונה דברים, נכנס לויכוחים, נהיה אגרסיבי, צוחק לעצמו. הוא אינו מודה בכך שיש לו בעיה. רופאת המשפחה שלחה אותו לבדיקות דם, ואמרה שהם יצאו בסדר, אמי שיתפה אותה בבעיה, והיא אמרה שאין לה מה לעשות ושילחו לבריאות הנפש. כאמור הוא אינו מוכן להכיר בכלל שיש לו בעיה ולא משתף פעולה עם זה. אבל אמי סופגת ממנו המון בתקופות האלה שהוא ב"מאניה" ואינה יכולה להתמודד איתו. מה אפשר לעשות?
יש לציין שלא ידוע לי לפחות בעיה משפחתית נפשית.

איזה מינון יעיל נחשב אנטי פסיכוטי?