מבולבלת, מוכה, מוזנחת ו... אימא

אני נשואה כבר 6 שנים עם שני ילדים קטנים, אני פיזיוטפסטית במקצוע ובעלי עובד מפעל ובינינו יש הפרש של 8 שנים... לפני תקופה היינו בחו"ל ובאחד הלילות ביקשתי מבעלי שנצא, הוא סירב בטענה שהילדים עוד מעט ישנים וחבל לסחוב אותם (יש לציין שהוא גם היה חולה אומנם אז כשהתווכחנו זה לא עלה) הוא ביקש ממני לצאת לבד עם הזוג שטייל איתנו אומנם אני כל כך רציתי שיבוא איתי ואמרתי שאני אטפל בענייו הילדים.. משום מה הוא המשיך לסרב ... כאן אני התעצבנתי והרמתי את הקול בטענה שהוא לא משקיע מספיק (טענה שאני אומרת לו די הרבה את האמת) ואז כשלא "סתמתי את הפה" כבקשתו הוא התחיל להכות אותי וזה עוד מול הילדים... את האמת זאת לא הפעם הראשונה שאני מקבלת ממנו מכות אומנם הפעם גם ההורים של שנינו ידעו ואני כבר לא מצליחה לסלוח לו... אנחנו כבר חודש חיים באותו בית אבל אין בינינו כמעט תקשורת.. חשבתי על להתגרש אומנם אני באה מחברה שמרנית וההתייחסות לאישה גרושה ולילדים שלה כואבת אפילו יותר ממה שאני חווה כרגע... אני כבר לא יודעת מה לעשות.. אני כן טעיתי ולא הייתי צריכה להרים את הקול... אבל מה ניתן לעשות? מאז מתמיד מערכת היחסים שלנו הייתה מאופיינת בעליות וירידות.. פעם הוא מתייחס אלי כמלכה ופעם כאל האויב הכי גדול שלו... האם יש עוד סיכוי שנמשיך יחד? (יש לציין שהוא הביע חרטה על מעשיו בפני ההורים אומנם כשהוא רצה להביע חרטה כלפי הוא התחיל במשפט הזה: אני לא רוצה להתפייס איתך אבל אני מצטער על זה שהכיתי אותך... אני משתגעת כבר ואין לי מושג מה אני צריכה לעשות (לטובת הילדים קודם כול)...