פורום אלימות במשפחה - יש לך שאלה?

שלום רב,

אני גרושה 8 שנים, לאחר מערכת זוגית קשה (שכללה שתיקות, הפחתת ערכי,זלזל,ביטול הסמכות ההורית שלי, בגידות, איומים והפחדות בגלל שרציתי להתגרש) וגירושין קשים שכללו גם הסתה קשה של 3 הילדים מצד הגרוש. בעקבות חתונת הבן החודש הייתי בלחץ, בפחד ועם סיוטים בלילה כשראיתי את הגרוש ברצף של אירועי החינה, החתונה והשבת חתן. רציתי לשאול אם אני בפוסט טראומה?

תודה ,מיכל

שלום , חברה שלי בת 19 היא עדיין גרה בבית של אמא שלה והיא מספרת לי שהמצב בבית שלהם קשה , לפעמים אין אוכל בבית וזה הדבר הכי פחות חמור .
היא סיפרה לי שאמא שלה מקללת אותה ומכה אותה , בהתחלה סיפרה שהיא מקללת אותה ואומרת לה משפטים כמו ״ אם לא היה חוק במידה היתי רוצחת אותך ״ ו ומאיימת להעיף אותה מהבית
לציין שחברה שלי בגלל כל מה שהיא עוברת נהייתה גם חולה בנפשה ודיכאונית היא היתה לוקחת ציפרלקס לדיכאונות
ועכשיו היא לא עובדת בגלל הדכאונות כי לא מצליחה ואז תמיד מפטרים אותה ואין לה כסף אפילו לקנות את הציפרלקס או לעבוד כדי להשכיר דירה ולעוף מהבית
עכשיו המקרה הקשה היה שהיא סיפרה שאתמול אמא שלה פתחה עליה מציט כאילו רוצה לשרוף אותה , והיום היא חייגה אלי בוכה שאמא שלה הרימה עליה סכין (אמרה שיש לה הקלטות של זה)
אני לא יודעת מה לעשות ולמי לפנות כי היא כבר לא קטינה היא בת 19 אבל גם היא לא יכולה לעזור לעצמה לעבוד ולהשכיר דירה כי היא לא מצליחה לעבוד ולקום לעבודה בגלל המצב הנפשי שלה והדכאונות (היתה מצלמת לי גם שחותכת ורידים) והיא גם מפחדת לדווח על אמא שלה ולעשות משהו בעניין
אשמח לעזרה ומה לעשות ואיך אפשר לנסות לעזור לה

מדובר בעניין סבוך ביותר, אני כדודה של ילדה חושדת שהאחיינית שלי סובלת מיד קשה (לא מכוונת) מצד האב, זאת אומרת הוא נוקט באמצעים אלימים לחינוך, לדוגמא מחזיק בכוח , במשך שנים הילדה לא מסוגלת לשבת בכיתה וניכר מאוד שעבר עליה משהו לא טוב, מילדה חייכנית לילדה שלא מחייכת בכלל, יום אחד הלכה ונתנה בוקס לילדה אחרת , לאחר שישבתי איתה ודיברתי היא אמרה שאבא שלה אוהב להרביץ גם כן, והילדה שהרביצה לה לא עשתה לה כלום, אבל אז אמרה שהיא לא אוהבת שמעצבנים אותה ושמעצבנים מרביצים, ואז נפתחה ואמרה שאבא שלה גם אוהב להרביץ, האבא הזה מתעקש שלילדה יש בעיות ניורולוגיות שונות ומתעקש לתת לה ריטלין, האמא לצערי לא מוכנה כנראה להתמודד או לראות את המציאות והם רבים על עקרונות החינוך,אחרי שנים ויתרה והם נותנים לה ריטלין, לדעתי לא בצדק, לדבריו הילדה מיוחדת עם קשיים ולדברי האם יש לה בעיות רגשיות, אני מאוד קשובה ללאחיינית ולכן היא דיברה וסיפרה לי את האמת, אבל להורים היא לא מספרת, השאלה מה עושים במידה כזאת , לא מדובר על שירותי הרווחה לדעתי זה לא ברמה הזאת, הוא בן אדם נחמד סך הכל אבל בחינוך הוא מאמין ביד קשה ומספיק כמה פעמים שהיא עשתה משהו לא בסדר והוא תפס אותה שהיא חוותה מזה טראומה וחושבת שזו הדרך להיות אלימה, מה עושים במקרה כזה? אני לא רוצה שהילדה תנזק עוד ועוד, אין עם מי לדבר, אני לא רוצה לסכסך בין ההורים , איתו אי אפשר לדבר זה כבר על סף גירושין לפי מה שהוא אומר,ואני מבינה קצת בפסיכולוגיה אז אני חושבת שהילדה מפעילה אצלו משהו מהעבר שלו , יש להם עוד ילדים וזה לא אותו דבר, זה מצב רגיש מאוד, אבל אני לא רוצה שהילדה תסבול ויהרסו לה את החיים רק בגלל שהוא לא בריא במאה אחוז כנראה, אודה לעזרה , עם מי ניתן לדבר , תודה

שלום רב,
אני פונה לפורום בעקבות אלימות כלפני אחותי מבעלה ואני עובד עצות.
בחצי שנה האחרונה אחותי עוברת התעללות נפשית ופיזית מצד בעלה, היא שיתפה את המשפחה רק לפני שבוע בערך בסיפורים מזעזעים של אלימות פיזית כלפיה ומשום שבפעם האחרונה הייתה מאוד קיצונית. היא ברחה וחזרה לגור עם ההורים שלנו. לאחר שבוע שהסימנים על הגוף התעדו, אחותי נפגשת ושוקלת לתת לבעל המכה שלה הזדמנות נוספת. בשבוע הראשון שהיא חזרה לבית הורינו היא הייתה נחרצת שהיא צריכה גירושין ולהפרד ממנו, אך מהרגע שהיא נפגשה איתו בכדי לתת לו הזדמנות להתנצל.
הוא הצליח לגרום לה לחשוב שזו הייתה בעיה חד פעמית והוא רוצה להוכיח לה שישתנה. אחותי משוכנעת משום שהוא מפעיל עליה לחץ פסיכולוגי אינטנסיבי. אנחנו כמשפחה מנסים לעזור בכל דרך אפשרית אבל היא משקרת לנו כל הזמן ומשכנעת את עצמה על ידי יצירת מציאות שונה מזו שקיימת.
מה עלי לעשות כאח האם יש דרך לעזור לאדם ששטוף מוח ולא מסכים לראות את המציאות כמו שהיא? היא לא מכירה בזה שהיא אישה מוכה וחושבת שהם מסוגלים לתקן קשר שאף פעם לא היה בריא מתחילה.
היא מסרבת להיפגש עם יועץ או כל סוג של עזרה חיצונית. ההורים שלנו לא ישנו לילה מהמקרה האחרון ומאוד מודאגים שהיא תחזור עליו ובפעם הבאה האלימות תיהיה אלימה יותר.
אשמח לכל עצה או הכוונה
קצת על המקרים שהיא שיטפה אותנו בכדי להבין שיש סכנה לדעתי.
במשך ימים היה מחכה בסלון של הדירה שלהם עם צגב ומאיים עליה שטם היא לא תשתוק הוא ירביץ לה עם המגב, כשהם היו חוזרים מפגישות עם ההורים שלנו היה צאיים עליה שהוא ירביץ לה כשיחזרו הביתה, במקרה שהתווכחו דחף לה נייר טואלט לפה בשביל שתשתוק, מקרה נוסף שישב עליה ומשך לה את השערות מהראש, במקרה אחר חנק אותה ונתן לה בעיטות בבטן וברגליים, בפעם האחרונה לפני שברחה לבית הורנו היו לה סימנים על הרדליים ובצוור, לדעתי זו אלימות חמורה על גבול סכנה לחיים שלה, אך מהרגע שהם נפגשו בכדי שהוא יתנצל היא חושבת שזה מקרה בודד למרות שזו הייתה תקופה קיצנית של חצי שנה. היא כרגע מאמינה שהאלימות הייתה משום שהיה בבית במשך תקופה ארוכה ללא עבודה והיה מעשן סמים והם השפיעו על התנהגותו.
אשמח לדעת איך אני בתוך אח יכול לעזור
תודה

שלום,
אני בת 35 עם כ 8 מחלות ו 100 אחוזי נכות.
מאז שהייתי קטנה חוויתי אלימות מילולית ופיזית מצד שני ההורים שלי, למרות שהייתי תלמידה מצטיינית וילדה טובה למרות שכבר בילדות היו לי שתי מחלות מולדות שהקשו עליי, אך תפקדתי בקושי כרגיל. אבא שלי כבר לא בחיים אך הוא לפחות לא היה צבוע. כמו שהוא היה בבית הוא היה בחוץ. לכן גם לא היו לו חברים. אמא שלי לעומת זאת שחקנית מחוננת. בשניה שהיא יוצאת מהבית היא הופכת להיות האדם הכי נחמד שיש לאנשים אחרים, ובבית אדם אחר לגמרי. בגיל 24 הצלחתי לקנות דירה לאחר שקיבלתי ירושה. הקשר עם אמא היה רק כשנפגשים אצל הסבים. לפני שנה נאלצתי לעבור לגור איתה לשנה כי רכשתי דירה בשכונה אחרת עקב החמרה קשה באסתמה בעקבות סמיכות לאזור תעשייה ומפעלים מזהמים. הכניסה לדירה תהיה עוד חודשיים.
בשנה הזאת היתה כל הזמן אלימות מילולית כלפיי, ופעמיים היא הרביצה לי. פעם אחת כשלקחתי מסרק שחשבתי שהוא שלי והוא היה שלה, ופעם נוספת גם על שטות. היום אכלתי והיא היתה במרפסת ודיברה עם חברה. היא סיפרה לי שהיתה אצלי שיננית עד הבית שסיפרה שגם היא עברה מהשכונה שגרתי בה כי רצתה יותר ירוק. בסוף השיחה שאלתי אותה למה היא לא אמרה לחברה את האמת ולמה לא סיפרה לה שגם השיננית אמרה שברחה מהשכונה עקב זיהום האוויר וכי מצבו הבריאותי של בנה החמיר בעקובת זה. זה נושא שחשוב לי כי אמא שלי במשך תקופה ארוכה הכחישה את נושא זיהום האוויר למרות שהיו דוחות רבים של תחנות ניטור שהראו חריגות של אלפי אחוזים בחומרים מסרטנים, למרות שהיא ראתה כתבות בעיתונים ואף עברה במכונית בזמן הפגנה, והיו כתבות בחדשות.
בגלל ההכחשה שלה היא לחצה עליי לא למכור את הדירה ומצבי החמיר. אז בכל אופן, היא ממש התחרפנה שאני מאזינה לה לשיחות(הייתי ליד) והתחילה לצעוק ולקלל כמו מטורפת, ואז אמרה לי לפחות 10 פעמים שהלוואי שאמות. התחלתי לריב איתה שזה מצב שלרוב אני לא יכולה להשחיל מילה כי היא כמו בהתקף טירוף לא מפסיקה לצעוק, ואז היא צעקה שאלך מהבית שלה באה אליי מהר להרביץ לי. אני ישבתי בכסא בפינת האוכלת והיא פשוט לקחה את הכסא הרימה אותו והפילה אותי על הרצפה. אני מאוד נחבלתי מהנפילה עם משקל הגוף שלי, ויש לי כאבים חזקים בשוק ובברך. אחר כך היא חזרה עוד כמה פעמים שאמות ואמרתי לה שתבייש לה שהיא אומרת לי דבר כזה. רציתי בבקשה לברר: האם מבחינת המשטרה יש מה לעשות עם זה במיוחד שרוב מקרי האלימות היו בילדות עד גיל 24 כשעברתי? האם ישנו חוק התיישנות? והאם בכלל כדאי לי להתחיל עם זה כי זאת למעשה המילה שלה נגדי? אני חוששת שהיא תגייס את החברות שלה או תנסה לטעון שאני ממציאה ולא כשירה נפשית, בגלל שאני לא מתפקדת. יש לי מחלות שהן נטו פיזיות, ואף הלכתי בעבר לפסיכיאטרית כי אמא שלי התעקשה שלא הבינה למה באתי אלייה. אחרי שנים הלכתי למישהו אחר שגם כן אמר שאיו לי הפרעה נפשית, ושאם ניסיתי את כל סוגי ה SSRI וה SNRI במטרה לנסות לשפר את נושא העייפות, ולא היה שום שיפור ואני לא בדיכאון, אז זה לא הגורם.(יש לי פשוט עייפות קשה עקב בקע גדול בסרעפתי והתעורריות כל כשעה בשינה בגלל שיעול, ריפלוקס ואסתמה). אשמח לחוות דעת מה לעשות והאם כדאי להניח לנושא כי בקרוב אני גם ככה עוברת דירה. יש לציין שכלכלית היא עוזרת לי בקנית תרופות כי יש לי תרופות יקרות לא בסל ונותנת לי כסף כל חודש. אז זה גם שיקול שאצטרך לקחת בחשבון. שאת למעשה העזרה היחידה שהיא נתנה לי אי פעם. גם מספר פעמים בזמן התקף אסתמה קשה כשהיא היתה אצלי במקרה היא פשוט הלכה כי נמאס היה לה לחכות שאחליט האם ללכת למיון או לא

שלום, אני נמצאת בזוגיות 7 שנים עם בן זוג אלים רגשית וכלכלית, יש לי בת מנישואים קודמים בת 13 ובת משותפת איתו בת 4. הוא שולט וקובע כל דבר, במיוחד בעניין כסף. משתגע מכעס בכל פעם שמוציאים כסף על הבת הגדולה, שלא שלו. אם אני מנסה להפרד, הוא מאיים שיקח את המשמורת על הבת הקטנה. אני יודעת שהוא יעשה הכל כדי להמשיך לשלוט גם אם נפרד. האלימות והפגיעה באים בהתקפים, לאחרונה אחרי כל התקף הוא דורש להמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה, אחרת ימשיך לפגוע בי (להשפיל, לאיים, לקלל). אני מתקשה מאוד להעמיד פנים שהכל בסדר, אבל מפחדת להמשיך לריב. איך יוצאים מזה? הצעתי לו מספר פעמים ללכת לטיפול, הוא לא מוכן ואפילו לא מודה שיש בעיה, אלא טוען שהכל באשמתי, בגלל שעשיתי משהו למרות שהוא אסר עלי. מרגישה שאני כלואה ואין לי דרך לצאת.

האם מהרגע שאני יודע על שכנה שהיא אישה מוכה אני חייב לדווח או טוב שאדווח ולמי?

רקע אני סובל מפוסט טאומה
במהלך התקומה שלי בשינה בארבע בבוקר נזכרתי בטראומה וצעקתי מנוולים. אימי הגיעה עלתה לחדרי העיפה את השמיחות ממני במהלך ששכבתי במיטתי איחלה לי למות היום או מחר . הכאיבה לי מעט פיזית באחיזה כואבת במהלך אמירת הדברים. האם מדובר בהתעללות נפשית במשפחה.

היי.
קורה שאני לפעמים ממש מתעצבנת וצועקת על הבן זוג שלי והוא דוחף אותי. בפעם האחרונה אחרי שרבנו הוא דחף אותי, התעצבנתי שיפסיק עם זה והוא אמר שרק ככה יכל להרגיע אותי. אני לא יודעת אם זה נחשב אלימות זה קורה לעיתים רחוקות ודחיפה קטנה. אודה לכל עצה בנושא, תודה

שלום לפורום,
רציתי לשתף על ניסיון קשה של הכרות עם גבר שהיה לי לאחרונה במשך כחודש וחצי. מההתחלה הרגשתי רתיעה ממנו ושמשהו לא תקין בקשר, הרגשתי שהקשר לא מכבד. מהדייט השני הוא אמר שהוא לא מקבל ממני מספיק ואח"כ השתמש במילים ביקורתיות שגרמו לי להסגר מצד אחד ולרצות אותו מצד שני. הרגשתי שאני לא מצליחה לבטא את עצמי בפגישות שלנו וזה תסכל אותי מאוד. כשרציתי לסיים את הקשר או כשבקשתי לחכות עם המגע לשלב מתקדם בקשר הוא כתב לי דברים קשים שגרמו לי להרגיש שאני לא בסדר ואשמה, כמו: "יש לך בעיות נפשיות, כמה את מנקה, את לא זורמת, את רעה, את לא משוחררת, את כל הזמן חוזרת על אותו המשפט אולי תחליפי תקליט, את משחקת אותה קשה להשגה".
הוא היה משתמש במסרים כפולים, הפעיל עלי לחץ להתקדם בקשר ואמר שמוכן לחכות. אמר שאין טעם לחייו אם נפרד שבזבזתי את זמנו וכספו ושיפעל לערב גורמי חוץ נגדי.
חשתי מאוימת ומפוחדת.
אחרי כל משברון בקשר היה מתנצל כותב שירים ומפנק במתנות קטנות. זה קירב אותי אליו. את הפרידה עשינו בהדרגה והוא שלח הודעה על סיום הקשר. הרגשתי תחושת הקלה גדולה שניצלתי וגם כאב. ואחרי מספר ימים כתב שלא שכח אותי ושלא התאמצתי ונלחמתי מספיק בשביל הקשר. ביקשתי שלא נהיה בקשר.
כיום אני מרגישה שאני במעין טראומה, אני חולמת על סיוטים. אני גם שלמה שהקשר הסתיים. אודה על התייחסות.
סיוון

נשואים בפעם השניה. 24 שנות נישואים. אין בד"כ אלימות, יש ויכוחים עם צעקות והעלבות ושתיקות של שבועות עד שהנפש נרגעת.
בשישי האחרון פרץ ריב, כרגיל על שטות שהדליקה מדורה, אני הרמתי טונים וקיללתי אותו, הוא בתגובה ירק עלי וזרק על הריצפה קופסת חומוס שהיתה לו ביד, אח"כ הרים את אותה קופסה וזרק לי על הפנים.
הגבתי בקללות ובצעקות.
אני שוקלת את האפשרות להגיש תלונה במשטרה.
אני מודעת לזה שאני גם נקטתי באלימות מילולית.
מה לדעתכם אני צריכה לעשות?
לתת למצב להישכח, כי במשך כל שנות הנישואין לא היה מצב של אלימות פיזית,
או להגיש תלונה במשטרה...

האם מותר לספר לחבריו של הבעל על מעשיו, כגון אלימות בגידות וכו'.
האם זה לא נחשב ל"לשון הרע"?

שלום, אני נשואה 14 שנה ויש לי ילד בן 11 וילדה בת 13. בעלי באופי שלו אדם עצבני . הוא רב עם הילדה כל הזמן ותמיד שרוצה להרביץ לה אני עוצרת אותו, לפעמים שהוא ממש בעצבים ואני עוצרת אותו אז הוא מתעצבן עלי ודוחף אותי או מכה אותי על היד
כל מה שהילדים עושים הוא מאשים אותי, משפיל אותי לידם, מדבר בזילזול.
הבן שלי חולה אפילפסיה והתקף יכול להיגרם מלחץ, דאגה או חרדה. שרציתי להתקשר למשטרה להתלונן הוא ביקש שלא ואמר שלא רוצה שנתגרש.
אני לא מוכנה לעשות משהו שיפגע בילדים. בעלי היה במרכז למניעת אלימות ולא עזר בכלום וגם היה בסדנא לניהול כעסים וגם לא עזר.
מה ניתן לעשות מבלי שהילדים יפגעו מזה?

היי ד"ר
רציתי לדעת - איך אפשר לדעת מה ההבדל בין גבר רכושני ואלים לבין אהבה וחיזור . ואיך לדעת שאני לא מדמיינת שזה כן היה אלימות מצד גבר שחיזר אחריי ורצה אותי ?
ואיפה יש פורום של בנות ( בנט או במציאות ) שחוו אלימות כי אני מרגישה לבד בדבר הזה ואין לי עם מי לדבר ולשתף .
כי אנשים שאני כן מספרת להם שהם חברים שלו לועגים לי צוחקים עלי ושופטים אותי בחומרה וכאילו אני מדמיינת את כל מה שהיה .
וכן אהבתי אותו ואני מרגישה פיספוס וכואב לי שאמרתי לו לא .

בכל מקרה אשמח לתשובה בקרוב , תודה .
אפשר גם בטלפון שהשארתי בנוסף כי אין לי גישה למייל .

שלום רב,

שמי מורן טואשי ואני סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל.
במסגרת הלימודים אני כותבת עבודת תזה בנושא "סיפורי חיים של נשים אשר נקטו באלימות כלפי בני זוגן".
המחקר יתמקד בנשים בוגרות, מגיל 25 ומעלה, אשר היו או הינן במערכת זוגיות מחייבת ואשר, מכל סיבה שהיא, השתמשו באלימות פיזית כלפי בן הזוג (בטווח כלל סוגי האלימות: זריקת חפצים, מכות, סטירות, דחיפות וכו').
אם את מתאימה לקריטריונים אלה, אשמח להכיר אותך ולשוחח איתך, בזמן ובמקום המתאימים לך.

זו ההזדמנות שלך לקבל את מלוא הבמה להשמיע את קולך ובכך לתרום מחוויותייך ומניסיונך למחקר חשוב, ייחודי וחלוצי.
כמו כן, המידע הנו משמעותי ויש בו בכדי לתרום להרחבת המודעות החברתית לתופעה זו ומכאן אולי גם לסייע בהתאמת שירותי הטיפול והמניעה.
כמובן הדבר ייעשה במחויבות מלאה לשמירה על סודיות ואנונימיות של המשתתפות בכל האמצעים הנדרשים.
אני מצרפת את מספר הטלפון והמייל האישי שלי, ואני מזמינה אותך ליצור עמי קשר בין אם את מעוניינת להשתתף במחקר, להפנות אליי אחרות, או מבקשת לקבל מידע נוסף. אשמח לענות לכל שאלה.