תמיכה בבת שמפחה שחווה אלימות מבן זו

שלום לכם
ככל הנראה תצטרכו ללמוד ולחיות עם תחושת הדאגה לאחותכם.

מכיוון שמדובר באדם בוגר, שעבר את גיל 18,(כך אני מניח) הרי שאחותכם אחראית לחייה.

אין זה אומר שעליכם להחזיק בגישה הקיצונית ההפוכה (למעורבות יתר) ולהתנתק ממנה.

עליכם להיות לצידה וכאשר היא תזדקק לסיוע, להיות מוכנים ולהעניק לה אותו.

מניסיוני, במקרים רבים כאשר בני המשפחה לוחצים ומסנים לקבל החלטה עבור הילדה, הדבר יכול להוביל לתוצאה הפוכה ובנוסךף לכך ליצור תחושת בדידות ובושה. הסכנה היא שכאשר אחותיכם תזדקק לעזרה היא לא תמהר לעשות זאת אולי משום שתחשוש לזכות לתגובה נוסח "אמרנו לך".

לכן כדאי לעודד אותה ללכת לטיפול, אולי גם את בן זוגה המיועד, ולהעביר את המסר שאתם מוכנים להיות לצידה כאשר תזדקק לכם- לא להכריח.

המבחן להוכחת דאגתכם הוא להמשיך ולהיות לצידה גם כשהיא לא מקבלת את עמדתכם.

מני

שלום, תודה על תגובתכם!
אחותי החליטה להממשיך את הקשר והבן זוג משתף פעולה ומראה נכונות ללכת לטיפול וללרפא את עצמו האם אפשר לקבל מכם המלצות לדרך הטיפול ולמטפלים טובים?

נטלי שלום
יופי - טוב לשמוע, מכיוון שהכרה בבעיה הינה מרכיב הכרחי.

יחד עם זאת ראוי להדגיש כמה עקרונות :
א. רצוי שאחותך ובעלה ישתלבו בשלב ראשון בטיפול פרטני (אן קבוצתי כשמדובר בגברים) נפרד- כלומר פגישות עם איש טיפול נפרד לכל אחד מהם. הנחת היסוד בטיפול בתחום האלימות במשפחה היא כי על כל אחד מבני הזוג "לעבוד" תחילה על החלקים האישיים שלו

ב. רצוי להקפיד שכל אחד מהם יצטרף לטיפול בשביל עצמו ועבור עצמו ולא כג'סטה לבן\בת הזוג. לעיתים (לא תמיד) ישנם מקרים בהם גברים מגיעים לטיפול בעקבות איומי פרידה- לפעמים הדבר גורם לכך שכאשר איום הפרידה יורד, הם עלולים לעזוב את הטיפול.

ג. הטיפול היעיל לגברים, על פי רוב, הוא טיפול קבוצתי. כך שמומלץ לבן הזוג לשלב לצד הטיפול הפרטני (או במקומו) טיפול קבוצתי

לשאלתך
מומלץ לפנות למרכז לטיפול ומניעת אלימות באיזור המגורים- שם תוכלו לפגוש אנשי מקצוע (עובדים סוציאליים, פסיכו-תרפיסטים) שזוהי מומחיותם.

בהצלחה
מני