החלמה ושיקום בחיים הבוגרים לילדים

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • החלמה ושיקום בחיים הבוגרים לילדים
    רות
    07/09/2011

    גדלתי בבית קשה ואלים. אבא אלים כלפי אמא וכלפי וכלפי אחי. גם אמא הייתה אלימה כלפינו. גדלנו בחרדה ובפחד. במכות ובאיומים. יחד עם זאת הייתה המון אהבה בבית. נתינה ועשייה רבה עבורינו הילדים (חיינו במצוקה כלכלית והורינו עשו הכל בכדי לקדם אותנו. לפרנס ולסייע ללמןודינו- יחד עם האלימות והטרור- קצת מנוגד...) כעת בחיי הבוגרים אני בת 32, אני מזה שנים עסוקה בשאלותלגבי העבר. בטראומות ובחוסר הבנה מה היה שם.
    הדברים משפעים עלי ביום יום. אני מפחדת מהרבה דברים בחיים. אני נמנעת מלעשות מהלכים שדורשים מחוייבות (בעיקר בנושא עבודה וקרירה- על אף שי שלי תואר ראשון בהיצטיינות ולמדתי לימודים רבים וכן אני עוסקת במקצועות רבים, איני מתפקסת. אני חוששת לעשות מה שאני רוצה. או נמנעת לומר לעצמי מה באמת אני רוצה. אני נבהלת מהכשלון. ועוד יותר נבהלת מההצלחה.
    אני בטיפולים פסיכולוגים ארוכי טווח מאז גיל 20 . מודעת לדברים יודעת להגדיר לנתח ולחקור. אך עדיין הפחד והחרדה לעיתים משתלטים ומקשים על חיי.
    רציתי לשאול האם אלה תופעות שקשורות לסיפור העבר? האם יש בכוחי לשנותם? האם ישנם סיפורים דומים שאת מכירה . או שאת יכולה להפנות אותי לחומר קריאה שיול לסייע לי. אני חושבת שבעיקר אני זוקה לקבלה של עצמי בנמצב ולאמונה שאפשר למצוא דרך לחיות אחרת ולהתגבר.
    אשמח לשמוע את דעתך
    יום מוצלח ורוגע ובשורות טובות
    תודה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • החלמה ושיקום בחיים הבוגרים לילדים - תגובה

    פנינה דובו
    08/09/2011

    שלום רות,
    אני חושבת שמה שאת מתארת נכנס להגדרה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית. את יכולה למצוא חומר בנושא זה באינטרנט.
    ספר מאד ידוע בנושא הוא "טראומה והחלמה" מאת ג'ודית לואיס הרמן, שעשוי לעניין אותך. כמו שאפשר להבין משם הספר, אכן יש בו גם מסר של תקווה והחלמה.

    אני נפגשת באלמנטים שאת מזכירה בדבריך במסגרת הטיפול: אי מיצוי יכולות, פחד מכשלון/הצלחה, ראיית המציאות כשחורה ומפחידה, קושי לקבל החלטות, קושי להתחבר לרצון האמיתי-ל"אני הגרעיני", חוסר בטחון ואמון, בלבול. כל אלה קשורים מן הסתם לעבר, לתגובות שצברת לאורך הדרך מסביבתך הקרובה, לכוחות שלך, למקורות התמיכה, ככל שהיו לך ועוד.
    אבל יש קשת מאד רחבה ומגוונת של התופעות הנצפות ושל דרכי ההתמודדויות איתן ואין מקרה אחד זהה למקרה אחר. כל אחת והיחודיות שלה.

    אני מוצאת שככל שהמטפל מאמין יותר ביכולת המטופל/כל אדם להשתנות, קשוב אליו ומאפשר לו להתקדם בקצב שלו, תוך תמיכה ועידוד לאורך זמן, כך גם עולה ההסיכוי לתוצאות טובות יותר. כמובן שהדבר תלוי במוכנות המטופל "לעבוד קשה" במטרה להשיג שינוי וזה לא מובן מאליו כלל.

    מה שהופך אולי את הסיפור שלך למורכב במיוחד הוא החיבור בין האלימות לבין נתינה ואהבה. האחד סותר את השני, כמו שאת אומרת, אך מצד שני יש גם חלק חיובי בבסיס, לא הכל שלילי.

    בשורות טובות? - מקווה שכן.

    הרבה הצלחה!

    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו