שיתוף מקרה מאתמול

שלום ג.,
כן, אתה זקוק לעזרה ויפה שחשבת על זה ופנית. ניכר שנבהלת מהאלימות שגילית כלפי חברתך (אגב, כולנו נולדים עם מידה של אלימות, השאלה לאן אנחנו מתעלים אותה), הופתעת ואתה חש רגשי אשמה לא קלים.

יחסיך עם חברתך מן הסתם אינם מתנהלים למישרין. אולי זה בגלל ההריון הלא-מתוכנן, כדבריך, ואולי עוד מקודם לכן. נראה לי ששניכם כרגע מאד רגישים, מעצם הדאגה לעתיד/עתידכם. ההריון מבטא היום את מצב היחסים ביניכם: מה תכננתם, מה רציתם, האם אתם כבר בשלים להביא ילד לעולם, למסד את הקשר ביניכם והאם אתם מוכנים לקבל את האחריות למצב בו אתם נמצאים. ההריון מעמיד אתכם בפני הצורך לקבל החלטה ולעמוד מאחוריה.

הויכוח ביניכם, הריבים, ההערה שלך בקשר להריון, הציתו כנראה את הקונפליקט שלכם לגבי הקשר שלכם. יתכן וחברתך מרגישה כי היא תלויה בך כעת יותר מתמיד (אל תשכח שאת ההריון היא נושאת בגופה, שלא כמוך...), אולי היא חשה חלשה וחוששת שתעזוב אותה (הרי גם אינכם נשואים. גם לכך משמעות מן הסתם), אולי גם אתה די מבולבל עם המעבר לעירה, לדירה שכורה, למחוייבות שמוטלת עליך.

וכל אלה יצרו מצב שבו, גם אם אינך אלים, לא הספיקו כוחותיך הרגילים כדי להתמודד עימו וחולשתך גרמה לך להתנהג באופן שאיבדת שליטה על תגובותיך. ובכך, אגב, די כדי להבהל.

כדי שהמצב לא יחמיר - והוא עלול להחמיר ללא התערבות מתאימה - הייתי ממליצה לכם לפנות לעזרה של איש מקצוע, גם אם למספר שיחות קטן. עדיף לטפל בדברים עכשיו ומיד, ולא לחכות - גם אם תצליח לרסן עצמך כעת - שיווצרו משקעים אשר יכולים לצוץ ולהעיב על חייכם המשותפים בעתיד, בנקודות ציון שונות לאורך הדרך.

חשוב שתבהירו לעצמכם מהי מטרתכם המשותפת ועם מה אתם מתקשים להתמודד כרגע וזקוקים לעזרה. זה יחסוך לכם הרבה קשיים בעתיד.

אני יוצאת מנקודת הנחה שאתם רוצים לחיות יחד. אם לא, הסיפור הוא שונה.
אני לא חושבת שאתה צריך ללכת למשטרה (אם כבר, אולי לה יש סיבה לפנות למשטרה) או לעשות פעולה דרסטית. מה שחשוב שתגלה מה יכול להרגיע אותך ואז אולי תוכל גם להקשיב יותר לחברתך, להבין אותה וזה אולי ירגיע גם אותה. אני לא בטוחה שאם תקום ותעזוב כרגע, זה מה שירגיע את חברתך. לי נראה שהיא זקוקה לך ולתמיכתך.

כדי להתחיל או לחזור להתחלה ברגל ימין, אני חוזרת על המלצתי להיעזר בשיחות או בהתייעצות נוספות.

בהצלחה,
פנינה