צו הרחקה

שלום לך,

א. כל עוד אין החלטה על משמורת לגבי הילדים הקטינים, הזכות להחזיק בקטינים היא של שני ההורים באותה מידה. יחד עם זאת, היות ואת נשארת בבית וזה גם הבית בו נמצאים הילדים, כרגע נמנע מבעלך לראותם בבית או להיות איתם כפי שהורגלו. כרגע את היא המחזיקה בילדים באופן עובדתי, את אחראית עליהם ואת זו שמחליטה כיצד יתנהלו.
אגב, בית המשפט תמיד יעדיף את טובת הילדים ולכן, מן הסתם, ישאירם בבית ולא יעבירם בהליך קצר כמו צו הגנה לשום מקום אחר, כל עוד אינם בסיכון.

ב. אם בעלך רוצה לראות את ילדיו, וזו זכותו על פי חוק, עליו לפנות לבית המשפט ולבקש זאת. הוא יכול לעשות את זה במסגרת דיון בצו ההגנה (בדיון השני, אליו הוא יוזמן) ואז ההחלטה עשויה להיות מהירה יחסית. יש גם אפשרות שהשופט יבקש התערבות של פ.ס. לסדרי דין, כדי שתתערב ותמסור חוות דעת לבית המשפט לצורך הסדרי ראייה לתקופת צו ההגנה. אפשרות זו יכולה מאד לעזור כאשר בני הזוג אינם יכולים להידבר ולכן גם מומלצת.

ג. את עומדת ותעמדי תחת לחצים שונים. אינך חייבת לנקוט בשום פעולה כדי לאפשר לבעלך לראות את הילדים (כמוסבר בקטע הקודם).
אם יש אפשרות שהילדים יראו את אביהם ואת סבורה שהם עלולים להיפגע אם לא יראו אותו כמה ימים (אני אישית מתקשה לראות דחיפות כל כך גבוהה במקרה מעין זה) ואם יש לך במי להיעזר כדי שהילדים יראו את אביהם מבלי שאת תאלצי להיות עימו בקשר (כי הרי הוצאת צו הגנה) - אזי אין סיבה להכביד בכוונה על הילדים ולמנוע מהם לראות את אביהם. הרי הוא לא הורחק מהם, אלא רק ממך...

ד. אל תתני לרגשי אשמה לנהל אותך. אם הוצאת צו הגנה עליך להיות מספיק אמיצה ולומר לילדיך שכרגע יש מצב כזה וכזה ואת לוקחת עליך את האחריות לכל מה שמשתמע מכך, כולל אחריות מלאה עליהם, שמשמעותה, בין השאר, שאת תחליטי מהם התנאים בהם יוכלו להיפגש עם אביהם.

ה. לעורך הדין שלך בודאי יש ראיה משפטית לגבי העניין שלך. יחד עם זאת הייתי מציעה לך להתייעץ עם איש מקצוע שרואה גם את ההיבטים של טובת הילדים, רמות הסיכון במשפחה ודרכים נוספות לפתרון משברים במשפחה. שווה לפנות ולהתייעץ.

בסיכום, חוץ מאשר להיות עם ילדיך ולספק להם הגנה ובטחון, אינך חייבת לנקוט כרגע בשום יוזמה. הניחי לבעלך לעשות את העבודה, כדי שיוכל לראות את ילדיו. אני רוצה להניח שכל רצונו לראות את הילדים נובע מראיית טובתם בלבד וללא שיקולים זרים אחרים.

פנינה