מכה לשם חינוך?

שום מכה אינה "חינוכית". מכות הן אקט אנטי-חינוכי, פוגע, משפיל, מכאיב. אם הן משיגות משהו, הרי שזה "צייתנות"; משמעת ע"י פחד.
לא משהו שהיית רוצה לתינוקך

נעמה שלום,
אכן מוזר שלמרות שיש קורסי חובה ללימוד נהיגה, וקורסי רענון לנהגים חדשים, ואף אדם שפוי לא יכנס לבריכה עמוקה מבלי ללמוד לשחות קודם, למרביתנו יש את האשליה כי אנו יודעים כיצד להיות בני זוג והורים רק מעצם זה שהתבגרנו פיזיולוגית מספיק כדי להתחתן ולהוליד ילדים. לכן, נגזר עלינו ללמוד מהצלחותינו או טעויותינו, או לחלופין, מאלה של אחרים (באמצעות סדנאות, קורסים או ספרים – ואני ממליץ על 2 ספרים נהדרים בהמשך).

לפעמים אנשים מתביישים ללמוד הורות או זוגיות, מתוך אמונה מוטעית כי היו צריכים איכשהו לדעת מעצמם, או שהיו צריכים ללמוד מצפייה בהוריהם או באחרים. אמנם אין ספק שניתן ללמוד מצפייה, אך לא תמיד זה מספיק. כמה אנשים את מכירה שיכולים ללמוד נהיגה על ידי צפייה בנהגים, או שחיה מצפייה בשחיינים? וכמה את מכירה שברגע היו גבוהים מספיק כדי ללחוץ על דוושת הדלק ולהחזיק בהגה, כבר ידעו לנהוג מעצמם?

לשאלתך הקונקרטית, כן, מכות מזיקות לילדים, גם אם מדובר במכות "חינוכיות" על היד. הן פוגעות בדימוי העצמי של הילד, ואם זה על בסיס קבוע, הן גורמות לילדים להדחיק את הכאב ואת תחושות הבושה והאשמה המלוות את הכאב, ולפתח שריון של חוסר רגישות ואטימות, או לחילופין – פגיעות, בכיינות, ורגישות יתר.

מצד שני, גם מריבות בין ההורים, במיוחד מריבות חוזרות המאופיינות באווירה של כעס וטינה, נספגות אצל הילדים ופוגעות בביטחונם העצמי. עם כל הכנות, ההבדל בין האלימות לבין המריבות מבחינת הנזק הנגרם הנו הבדל של מינונים, ולא תמיד ברור לי מה מזיק יותר.

את מתארת את בעלך כאדם טוב ואב טוב ואכפתי. אני ממליץ לשניכם לקרא מספר ספרים העוסקים בחיוך ילדים,ומציעים פתרונות וכלים לחינוך ילדים ללא אלימות, ולסיוע בגיבוש הערכה עצמית ובטחון עצמי, יחד עם גבולות וכבוד להורים.

שני ספרים מומלצים הנם ספרו של ד"ר חיים גינות: "בין הורים לילדים" וספרן של אדל פייבר ואליין מייזליש: כיצד לדבר כך שילדים יקשיבו, ולהקשיב כך שילדים ידברו".
אני מקווה שתוכלו ללמוד מספרים אלו, ולמצוא דרכים טובות יותר לדבר עם ילדכם וגם זה עם זו.

בהצלחה,

גיא

תודה רבה לך הארת את עיני בדבר שלא הייתי מודעת לו בכלל. ומאז ומתמיד התנגדתי לכל שימוש בכח כאמצעי "לחינוך" (גדלתי במשפחה כזאת שנקטה בשיטת מכות קשות כדי לחנך גם עד גיל בוגר. ואכן הבטחון העצמי שלי ניזוק באופן נוראי. כמעט ואין לי בטחון בחברה במיוחד בחברת אנשים חדשיים)
אבל אף פעם לא ידעתי שמריבות לילד הילדים גורמות אותו נזק. זה פשוט מפחיד!!
בעלי הוא אדם טוב אבל לא ככ שולט בדחפים. ומדי פעם שהוא מתעצבן הוא מתחיל לשאוג בביתבצרחות אמים. מקלל אותי . קורא לי בשמות גנאי מאיים שירביץ ישרוף וכו (סתםבתור איומים) לפעמים גם גורם נזק לחפצים בבית (כמו זריקת כסאות ותמונות על הרצפה.. כל זה בנוכות הילדים כמובן. הם מאוד קטנים שנתיים ושנה. ותמיד חשבתי שלמרות שזה בטח לא נעים לשמוע את אבא צועק אולי קצת מפחיד . זה לא יזיק להם כי הם קטנים וישכחו..
אבל כשאתה אומר שזה אותה השפעה כמו מכות זה די מפחיד אותי.
הבעיה היא שבעלי הוא בן אדם טוב הוא עוזר בבית משחק עם הילדים קונה לי מתנות די סבלן איתי עד שמשהו קורא והוא חוטף קריזה ואז כל מה שתארתי למעלה קורה ואפילו יותר גרוע..
עכשיו אנחנו בתקופה טובה שקצת גורמת לי לשכח את השבוע הרע שהוא עשה לנו שבוע שעבר. אבל אני גם יודעת שבעוד שבוע שבועים חודש חודשים הוא שוב יחטוף קריזה ושוב יתחיל הזיפת ..
בקשתי ממנו ללכת ליעוץ אבל הוא מסרב.בתוך תוכי אני די שוקלת גרושים
כי פשוט לא טוב לי (גם כשטוב לי אני יודעת לא לשמח ולהרגע כי זה יגמר רע )
כל הסיבה שאני לא עוזבת זה הילדים שאוהבים אותו מאוד
אבל אחרי מה שהבנתי שגם המריבות המגעילות האלו גורמים להם נזק
מה אני עושה פה בכלל?
אבל זה ממש גם לא פשוט לקום ולעזוב..
קיצר בעיה!

נעמה שלום,
התמונה שאת מתארת במכתבך השני שונה מאד מהראשונה - את מתארת בעל אלים מאד (איומים ושבירת חפצים מהווים אלימות, ומעידים על סיכון גבוה להתדרדרות לאלימות פיזית קשה בהמשך). חשיפה למריבות אלימות בין ההורים עלולה לגרום לנזקים נפשיים רבים וקשים לילדים, החל מהפרעות חרדה ועד הפנמה של אישיות אלימה או קורבנית. למעשה בעלך אלים כלפי הילדים וגם כלפייך, והילדים ניזוקים בשני הכיוונים. כמו כתבת - את גדלת בבית מלא אלימות וכיום גם את סובלת מפגיעה בביטחון העצמי.
אני ממליץ לך לפעול במהירות כדי לשים לזה סוף - בין שיסכים ללכת לטיפול ובין על ידי פרידה. תוכלי לקבל סיוע ותמיכה בלשכת הרווחה המקומית ו/או במרכז לטיפול באלימות במשפחה. בפנותך לבקשת עזרה חשוב להזכיר כי גם מופעלת אלימות כלפיך וגם כלפי הילדים, ולא לנסות ולטשטש וליפות את הדברים.

בהצלחה

כל טוב

גיא