מצב בעייתי

ע שלום,

כל הכבוד לך שלקחת אחריות על אלימותך ואתה מטפל בה.


בטח כבר למדת בסדנא כי נקודת המוצא בתחום האלימות במשפחה היא שאין לך אחריות על ההתנהגות של מישהו אחר אלא רק על עצמך. אולי מצער אותך לשמוע אבל אין באפשרותך לשנות אותה. השינוי יכול לבוא רק ממנה. השאלה הגדולה היא מה גורם לך להישאר בקשר כזה ולסבול כל כך. להסכים לספוג אלימות.


אתה בטח עושה מאמץ עצום שלא להגיב לאלימות באלימות- כי אם תעשה זאת אתה מחבל בעצמך ולא מיישם את מה שלמדת בסדנא. אינך יכול לחנך מחדש את אישתך. אולי גם כגבר קשה לך להגיש תלונה בגין האלימות כי אתה חושב שלא יאמינו לך- או שאולי זה עלול לפגוע בתחושת הגבריות. לכן אני מניח שאתה חי בצורה לא מוגנת מספיק, קשה לך להגן על עצמך.

יחד עם זאת כדאי שתהיה ער לכך שאולי ההחלטה שלך להפסיק את האלימות יצרה התנהגויות חדשות, כך שכעת אתה מפנה אלימות "סמויה" כלפי אשתך. יכול להיות שאתה מנסה להוכיח שגם היא אלימה ואז להרגיע תחושות של אשמה ואי נחת שנוצרות לעיתים קרובות אצל גברים אלימים. מה שנקרא שניכם באותה הסירה.

בעבודתי בתחום פגשתי לאורך חיי מקרים שבהם גברים הצליחו "לשגע" את בת הזוג מבלי שבהכרח היו אלימים פיזית. אבל כאמור, את זה רק אתה תוכל לדעת.

כך או כך, ישנם גברים אשר במקרים דומים מסבירים שהם נשארים בקשר כיהם לא רוצים להפסיד את הילדים או את הבעלות על רכוש\דירה\תשלום מזונות. אכן זו סוגיה סבוכה אבל עדיין זה מעלה את השאלה האם צריך לסבול כל כך.

היה טוב אם היית יכול להגדיר את המצב שבו את נמצא כאפשרות לבחור בין פתרונות שונים , נכון שבשני המקרים, להישאר או לעזוב, אתה משלם מחירים, אבל עדיין הבחירה היא בידיים שלך.

גם בקרב זוגות שאין בהם אלימות יש פנטזיה של כל אחד מבני הזוג שהשני יהיה משהו אחר, שיפצה אותם ויעניק להם יחס שעליו הם חולמים אבל עם הזמן הם לומדים שפנטזיה זו אינה מתגשמת.

אולי תוכל גם אתה לקבל את זה שאשתך איננה האישה שרצית שהיא תהיה. ולקבל החלטה.

מקווה שתצליח,
אכן מדובר בסוגיה סבוכה וכל החלטה שתקבל היא החלטה קשה

מני