מה עושים?

אני בת 38 + 3
לאורך כל חיינו המשותפים היו לבעלי טענות כלפיי: כמה אני מרוכזת בעצמי, ביקורת על הטיפול שלי בבית ובילדים, על מקום העבודה שלי ("את לא עושה כלום בעבודה, רק יושבת במשרד במיזוג" – לעומת העבודה הקשה שלו)
קללות על בסיס יומי : "טינופת", "טיפשה", "מטומטמת", "חולת נפש" וגם "אגואיסטית", "אגרסיבית", "מרוכזת בעצמך", "עצלנית"... כולל השפלות לפני אנשים אחרים – "היא לא מבינה כלום", "מדברת שטויות ".מאשים אותי בכל מה שקורה בבית.
במשך השנים היו עליות ומורדות, היו גם תקופות טובות.
הוא אבא אוהב ומשקיע, המשפחה והבית מאוד חשובים לו.
גם הילדים הפנימו שמותר לדבר לא יפה אל אמא ומחקים אותו, כשהבן הקטן שלי קרא לי טינופת זה היה כמו סטירת לחי, העיר אותי והחלטתי שעד כאן, אני לא אספוג יותר ואפסיק להיות שק החבטות המילוליות שלו.
הבעיה היא שהוא לא מוכן להקשיב, כשאני מנסה לדבר איתו על זה, הוא הופך את הכל ותמיד מגיע לזה שאני אשמה בכל המצב הזה, שאני מוציאה אותו מהכלים וחוזר על כל הטענות שלו נגדי.
מה עושים? אני לא רוצה להתגרש, מפחיד אותי להישאר לבד עם 3 ילדים, יש לנו ילדה עם בעיה רפואית שצריכה טיפולים מיוחדים והרבה השקעה, לא יודעת אם אעמוד בזה לבד.
האם אפשר לגרום לו לכבד אותי? או שהכל אבוד והדרך היחידה לצאת מהמצב הזה היא לפרק את החבילה?