000000000

שלום.
אני בת 23,עזבתי את הבית בגיל 16 והתחלתי טיפול מיוזמתי דרך הקופה. לא הצלחתי להתמיד בו ולא הצלחתי לספר מה קרה לי ולמה הגעתי. אבא שלי עשה לי כל החיים,דברים שרק היום אני מבינה ומצליחה להסביר אותם לעצמי..
וגם לא תמיד.
כיום אני עובדת מהבוקר עד הלילה ללא חופשים וגם לא רוצה חופשים. וכששמגיע הרגע ללכת הביתה אני נתקפת פחד נוראי. בזמן האחרון אני לא מצליחה לקום. הכל קשה,ולרגעים נדמה לי שזה הסוף,שאני עומדת להשתגע. נתקפת במן התקפי זעם שממש אבל ממש לא אופיניים לי. ומתאפיינים בלשבור את המראה או כלים במטבח. לקח לי הרבה מאוד שנים להגיע למצב שאעבוד ואהיה עצמאית עם דירה משלי וכסף. ועכשיו אני מרגישה שאני חוזרת אחורה. אין לי כוח לקום לעבודה ומתה מפחד שלא יהיה לי כסף ואחזור לרחוב. הייתי ברחוב וזה לא בא בחשבון. אני יודעת שעלי לחזור לטיפול ושאולי לא אצליח לעבור את המשבר הזה לבד. אין לי אמא וגם כשהייתה לא עזרה לי ולא יכלה לעשות דבר כדי להפסיק את הכל.. ועם החברות אני כבר מזמן לא בקשר ובעצם אף פעם לא ממש היו לי.. אבל המחשבה על ללכת לטיפול מורידה אותי לקרשים,גורמת לי להעדיף לחזור אחורה. לרחוב,לעבודה ברחוב ושתיה ולסמים. לקח לי כל כך הרבה זמן לצאת מזה ואני לא מרגישה שאני מסוגלת ללכת לטיפול. לא כרגע. מה עלי לעשות? איך אוכל לצאת מזה בכל זאת? האם יש דרך לקבל טיפול פסיכולוגי דרך האינטרנט? במייל? ניסיתי לפנות לאתר "בנפשי" ולא היה נראה לי.- צריכה עזרה מהבית. לא יכולה לצאת לפגוש..