הייתי פעם אישה מוכה...

שלום לך אישה,
מאד עיניין וסיקרן אותי מה שכתבת(ועוד יותר מה שלא) ומי האשה שמאחורי זה.
קודם כל משום הסתירה בין הכותרת "הייתי אישה מוכה", לבין אמירתך כי את רוצה להפסיק להכחיש. שנית, יש משהו מאד מעניין בפיסקה הכל-כך קצרה ותמציתית שלך. להרגשתי היא נושאת בתוכה ים ומלואו. ובנוסף, אני חשה הרבה אומץ מאחורי המלים האלה שלך...
גם אם נעזרת בטיפול בשלב כזה או אחר בחייך, היום את נמצאת בשלב אחר, שגם הוא דורש התייחסות. כי:

אולי איבדת הרבה מהעולם שהקיף אותך קודם, ואת חשה היום בדידות וריקנות, ואינך יודעת כיצד למלא אותם. מצב כזה לפעמים יכול אפילו לעורר געגועים או חרטה לגבי צעדים שעשית והובילו לשינוי. וזה בפני עצמו, עשוי להבהיל אותך ולגרום לך בלבול.

את אולי גם מרגישה לבד, כי אין לך את מי לשתף בסיפור שלך, ועוד יותר מכך, כי אולי את עסוקה בלשמור שלא יגלו את הסיפור שלך, וזה מקיף אותך בגדר של בדידות. זה דורש ממך גם הרבה כוחות ומכלה אותם.

ואולי, למרות שהצלחת להתגרש ולסיים את ההתעללות והאלימות כלפיך, עדיין לא עיבדת מספיק את כל מה שחווית והזכרונות מציקים וגורמים לך לרגשי אשמה, בושה, החמצה, תסכול כעס ואולי גם לפחדים. כל זמן שלא עיבדת את הזכרונות והרגשות שהיו ועדיין ממשיכים להופיע, יהיה לך קושי להפסיק ולהכחיש, כי זו הדרך הבטוחה למנוע הופעת רגשות כאלה, לא נוחים ומפחידים.

אני מאד ממלצה לך להצטרף לאחת מקבוצות הנשים שחוו אלימות בחייהן. שם תרגישי בטוחה, מוגנת ובעיקר לא לבד. שם תוכלי לעבד בצורה נכונה את מה שמפריע לך ושאותו מנסה להכחיש. זה לא אומר שהכל יפתר וייעלם - אבל תלמדי איך לשלוט בדברים ולא שהם ישלטו בך.

בכל לשכת רווחה ידעו להפנות אותך לקבוצה כזו. בהצלחה!!

פנינה

האמת היא שאני לא עשיתי שום צעדים, הוא זה שרצה להתגרש ממני ואכן עשה זאת, היום אני מבינה שזה לטובה ורק אחרי טיפול שאני עדיין נמצאת בו אני מבינה מה היה שם ומפסיקה לאט לאט להכחיש וגם הוצפו התמונות, התחושות והרגשות, הכול מאוד מכביד.
את צודקת בהמון דברים שכתבת, כל ענין הבדידות ושאני שומרת את הסיפור מפני אנשים הקרובים אלי כדי שלא ידעו מה עברתי ומי הוא באמת...
אפילו עכשיו כשאני כותבת את הדברים, אני מרגישה קושי...
קשה לי ללכת לקבוצה כזו כי לא חוויתי ממש אלימות קשה, הכול היה מאוד מוסתר ומורכב...
וגם הרבה פעמים איפשרתי והסכמתי כי חשבתי שכך צריך להיות אפילו שסבלתי.

אני שמחה שאת בטיפול.
להצטרף לקבוצה תהיה עליית מדרגה בשבילך, כשתהיי מוכנה.
אני ממליצה.

הרבה הצלחה,
פנינה