אני אשמה

שלום שמי מיכל ואני כבר עזבתי את בעלי המתעלל לאחר 5 שנים איתו.

אני בטיפול ומנסה להשתקם אך נראה שהפוסט טראומה רק מחמירה. קשה לי לאכול
ואני מרגישה שאני אשמה בכל התגלגלות האלימות בינינו. הרי אם הייתי חזקה יותר או חכמה יותר הייתי עוזבת אותו אחרי מספר חודשים. מדובר באלימות פסיכולוגית קשה מאוד בה לבסוף השתכנעתי שאני לא שפויה, אלימות מינית וגם פיסית. בקיצור, אובדן עצמי טוטאלי. את מי אני יכולה להאשים חוץ מעצמי? אני כרגע גם מתחילה תהליך משפטי פלילי נגדו וזה מאוד קשה אני סובלת מחרדות רבות מאוד. אני חשה שאין לי
זכות ללכת נגדו לבית המשפט ואני מרגישה שאני אהיה בכלא ולא הוא. אני מבולבלת מאוד. אני גם מפחדת שמרוב שהפנמתי את הדפוסים שלו אני אהיה כמוהו.

רצוי לציין שאני מתקדמת בתפקוד היומיומי מאז שעזבתי(8 חודשים לערך) לומדת , דואגת לסידורים ועוד. אני הולכת לטיפול כרגע פעמיים בשבוע עד לא מזמן רק פעם אחת. אבל זה לא מספיק. אין לי עם מי לדבר ואני מרגישה חנוקה וכל כך בעומס מלהתחיל לחיות רק בגיל 33 שאני לא עומדת בזה.

תודה רבה, פשוט קשה להתמודד עם הכל לבד, אם רק היה לי עם מי לדבר. אשמח לעצתכם.

מיכל