בעל ממורמר קבוע וזועם.

שלום לך,
התנהגותו של בעלך כלפי ביתכם אכן איננה ראויה ומצער לשמוע כיצד הדבר הוביל לקרע בתוך המשפחה.

מתיאורך כלל לא ברור מהי מע' היחסים שלך עם בעלך.

את מתארת מעין משולש שנותר בניכם כשאת באמצע, קרועה בין בעלך ובין ביתך.

היום את עומדת חוצץ בין בעלך לביתך,
האם זה תמיד היה כך? או שבעבר אולי ביתך היא זו שעמדה חוצץ בינך ובין בעלך?

כך או כך זהו בהחלט מצב לא בריא ולמרות הקושי חשוב שתעשי את ההפרדה שבין יחסייך עם בעלך (האם טוב לך איתו? נוח? את אוהבת אותו? וכך הלאה) ובין היחסים שלך עם ביתך והיחסים של ביתך ובעלך.

בסיטואציות שכאלה - לעיתים יכול להתאים ייעוץ או טיפול משפחתי זאת בתנאי שהצדדים השונים מוכנים להתכנס יחד וגם מסוגלים לדבר בטיפול בחופשיות ללא פחד מנקמות או אלימות שתבוא אחר כך.

בהצלחה
מני

שלום מני. זה תמיד היה כך. הוא תמיד התפרץ עלי, מידי פעם. היא עמדה חוצץ ביננו, היא שמעה את הבכי שלי, היא הייתה בטיפול כשהייתה ילדה כי הוא גרם לה לפחדים מהצעקות שלו. היא חשה ששונא אותה. מעבר לזה הוא קיצוני. איני יודעת כמה הוא מרוויח. הוא עובד אצל אחיו. הוא קמצן ולפעמים בזבזן.הוא לא סובל את משפחתי וכל חברה שפעם הבאתי. הוא טוען שלא חייב לי כלום ולמה הוא מרוויח יותר ממני.כשאני אומרת שאני ט6יפלתי בבית ובילדים כל השנים, הוא אומר שזאת בעיה שלי.כעת הילדה רוצה ללכת.נראה לי שהזמן ללכת גם.אסור לי אבד אותה גם.

הי נועה,

מסגרת הפורום איננה מתאימה כדי לתת לך עצות מה עלייך לעשות עם חייך ביחס לשאלות כל כך גדולות.

אך חשוב לי להמשיך ולעשות את ההבחנה,
הרעיון הוא שאם את רוצה לעזוב את בעלך אז כדאי שהסיבה תהיה שלך קשה אתו ולא רק בגלל האיום שאת מפחדת לאבד את ביתך. אם את נשארת אך ורק עם ההסבר הזה, אז בעצם האחריות לכך שאת תיפרדי מבעלך מוטלת על הכתפיים של הבת שלך- וזו אחריות כבדה מאוד.

הייתי ממליץ לפנות לייעוץ, אפילו לא ממושך (בתור התחלה) כדי לעשות את הבירור הזה.

שבת שלום
מני