משבר בזוגיות כתוצאה משתלטנות

אני בת 50. גרושה , חייתי לבד שנים רבות. לפני מספר שנים הכרתי בן זוג וחיינו יחד. פעם שנייה נכשלתי בזוגיות. לאחר מספר שנים של חיים משותפים עם אדם טוב לב ומתחשב, שהיה מסוגל להכיל אותי, את משפחתי, את האירועים בחיי, אבל אני לא הייתי מסוגלת להכיל אותו ואת ענייניו ומשפחתו. הכל נכשל.
אני לוקחת את האשמה עלי. דחקתי אותו לפנה. הפסקתי לראות את הטוב. ראיתי רק את הרע. הפסקתי לתמוך וכשמשהו לא היה לרוחי, אמרתי דברים שאסור שייאמרו .
רציתי להיות שייכת. ובכל פעם שילדיו (בני 25, 30 )בקשו שיבוא לבד, הייתי נפגעת עד עמקי נשמתי.לא נתתי לו להתקרב אלי והגבתי בתוקפנות ואפילו בקללה. ובמקרים שבהם לא הסכים עם דעתי, הצעתי לו שילך לדרכו.באותם רגעים חשתי שאין לי שליטה. הייתי מודעת לעובדה שתגובותי יכולות להוביל לסוף. אבל לא שלטתי בעצמי. כעת הוא החליט לעזוב. אני בדיכאון. זקוקה לעזרה נואשות. אין לי אף אחד. אני כל כך בודדה!
כל כך פגועה! ומודעת לכך שאני רוצה מאוד זוגיות. אך יש לי נפש ילדותית, שטלתנית ופגיעה, ואינני מסוגלת להכיל אף אחד.האם יש דרך טיפול לבעיה כזו?