פריקה

שלום דניאלה,
במקום לנסות ולהבין אותו, תתחילי קודם מלהבין את עצמך ותנסי למצוא תשובה לשאלה מדוע את נשארת לחיות במחיצת איש שפוגע בך.
מזלך שפר עליך שאת לא תלויה בו כלכלית. פעמים רבות זה מה שמרתיע נשים להיפרד מבני זוגן האלים.
(אבל כפי שאנחנו תמיד אומרים, העניין הכלכלי הוא משני. כאשר האשה מוכנה נפשית להיפרד, לקחת את מלוא האחריות לעצמה ולגורלה, לסמוך על עצמה ולתת לעצמה את הזכות להחליט על חייה - על אף הקשיים - גם המצב הכלכלי לא ימנע זאת ממנה).

אם לא תביני מהו הקושי הנפשי שעוצר מבעדך לעשות זאת - יהיה עליך קשה להיפרד. תחילה עלייך להיות מסוגלת לקבל החלטה שאת באמת רצה להיפרד. אולי את עוד לא שם. וייתכן גם שעדיין ניתן לטפל בבעיה, ואתם לא חייבים להיפרד.

בשביל שתצליחי לגבש עמדה כלשהי, חשוב שתגיעי למקום הנכון שיוכל לעזור לך ולבעלך. אגב, אם בעלך לא יהיה מוכן להיכנס גם הוא לתהליך טיפולי - הסיכויים להבראה נמוכים יותר. זה ברור, אבל עדיין שווה לנסות גם בלעדיו. יתכן שיצטרף מאוחר יותר.

ואם את קוראת אותנו, את כבר יודעת לאן לפנות: מרכזי לטפול ומניעת אלימות, במסגרת שרותי הרווחה באזור מגוריך.

חזקי ואמצי, בהצלחה,

פנינה

פשוט הייתי איפה שהילד שלך היה .
אם זו לא מריבה אחת שהסתבכה אלא דרך חיים בבית ולא נעים או בטוח לך או לילדים , קחי תרגלים ותזוזי משם , לפחות חודש עדיף יותר...תחיי קצת בלי הפחד/החשש .תוכיחי לעצמך שאת יכולה ושבאמת איכפת לך מהם .
חודש אחד את חייבת להחזיק מעמד פחות מחודש זה לא יהיה שווה ...ואת יכולה !!!!
זה קטן עלייך !!!!!