חוששת..חייבת עצה

שלום לכולם. אני נשואה לגבר אלים. אנחנו נשואים כשנתיים ויש לנו תינוק משותף בן 8 חודשים ויחד איתנו מתגורר הבן שלי מהישואים ראשונים בן 6. אני ובעלי לא מסתדרים על רשע הילס שלו להן שלי שהוא עלד היפראקטיבי עם בעיות התנהגות. בעלימלא מבין את המושג בעיות קשב וריכוז ובעינייו הבעיה היא חינוך ומנסה לחנך את הילד בדרך נוקשה. לי קשה לראות דברים כאלה ולכן כל הזמן אנחנו מסתכסכים. 90 אחוז מהועכוחים שלנו מתחילים מכאן. בפעם הראשונה בעלי תקף אותי פיזית כשהייתי בהריון בחודש שידי. הוא היכה אותי בפנים וגרם לי לחבלות מעל העין. בבית חולים מסרתי שהחלקתי ונחבלתי מהאסלה בשרותים. אושפזתי ליומיים להשגחה.זה קרה עוד שלושה פעמים במהלכם הוא הרים יד סחב לי בשיער דחף סטר לי בפנים ופעם אחת ניסה לחנוק. לצערי הוא כם לא כל כך נמנע מלעשות את זה ליד הילדים. לא אכפת לו שהם נחשפים. כרגע בעלי נמצא בבית סוהר על עבירה שלא קשורה לאלימות והוא משתחרר עוד חודש. לפני כשבועיים רבנו בטלפון והוא איים עליי ברצח ובחטיפת הבן המשותף שלנו כשאמרתי לו שנעמס לי ואני רוצה להתגרש. אני מבינה שזה מעצבים אבל בין היתר מבינה גם את הסכנה שזה עלול לקרות באמת. כמו שהוא איים באלימות והגשים את מילתו בסוף.
פניתי למרכז לאלימות במשפחה ומשם הופנתי לרווחה שכרגע בחופשה. סיכמנו שאני עוברת למקלט. בזמן הזה שהרווחה בחופש בעלי הבין את כוונותיי ושלי את חבריו לפנ שיעשו לי שטיפת מוח שדי עזרה לו. נירגעתי קצת. בין היתר בעלי עובר טיפול לשליטה בכיסים בבית סוהר. אני לא בטוחה כמה זה יעזור לו בחייו איתי. אני מאמינה שהאלימות תחזור בגדול באיזשהו שלב בחיים. אני נורא מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. מצד אחד בעלי נהיה מאוד נחמד בטלפון עם המון כוונות לשקם את הזוגיוץ ומבטיח להשתנות. מצד שני אני חוששת ולא מאמינה שזה יהיה לצמיתות אלא רק לתקופה ראשונית ואז האלימות תחזור. אני מבינה גם שהיום יש לי אפשרות לברוח כי הוא לא פה וכשיהיה מחוץ לכלא זה יהיה יותר קשה.
אחת הסיבות הגדולות לזה שאני לא רוצה לעבור לנקלט זה שאני לא רוצה שהוריי ידעו. יש לי יחסים מאוד מסובכים מבחינה נפשית עם הוריי. אנחנו מגברים ונפגשים אבל הם מאוד שפטו אותי כל חיי על בחירותיי בחיים וכל הזמן מזכירים לי את הטעויות שלי. רק בגללם אני מסוגלת לרדת לכדורים פסיכיאטריים. הפחד הזה לאכזב אותם שוב ..
לפי הבנתי במקלט מנתקים טותי מהכל. לוקחים טלפון לתקופה לא ידועה,וזה דבר שמלחיץ אותי גם. לא להיות מקושרת עם המשפחה..מעבר לזה יש לי רכוש בבית ואין לי איפה לאחסן.. אני אמורה לוותר עליו?
מה לעשות? להאמין לבעל? ללכת עד הסוף עם הרווחה ולהתרחק מהבית? להתגרש? הרי אני לא מאמינה שבעלי ישתנה לאורך זמן.. תעזרו לי בבקשה. מי שיש לה נסיון עם המקלט תספרו לי מה הולך שם. איך מקבלים אותנו שם.