שאלה

משאני קטנה אח שלי היה מרביץ לי מכות, חניקות, נועל אותי בחדר או בשירותים שעות, תולה אותי בחבלים של הכביסה כל מיני דברים. הוא גם היה נוגע בי באופן.... הייתי הולכת לישון בלילה ולא הייתי יודעת מה ייכנס בו אז פשוט לא הייתי ישנה (עד היום קשה לי לישון ואני קופצת מכל רעש קטן)
אח"כ גדלנו ויצאנו לפנימיות (יש לנו רק אמא) ופשוט לא באתי שבתות חופשה הביתה כי אם כן הוא היה ממשיך וגם יורד עלי ומשפיל אותי. עכשיו גדלנו עוד ופתאום הוא השתנה לגמרי!!! הוא קונה לי דברים הוא אוהב אותי באמת וגם אני אוהבת אותו, אבל אני עדיין לא מצליחה לשכוח את כל מה שהוא עשה וזה יוצר קונפליקט. ואם אני מזכירה את זה אז המשפחה שלי מבטלת את מה שאני אומרת ואומרים לי שטויות זה לא היה כל כך נורא הוא האח הכי טוב שלך תראי איך הוא מפרגן לך... והוא באמת. אבל אני מרגישה אולי דמיינתי דברים או שאני ממציאה? אבל יש לי עוד סימנים על הגוף ויומנים מהתקופה אז איך זה יכול להיות שאני ממציאה? והמשפחה שלי בזה לזה אז אני מרגישה דפוק עם עצמי אולי אני לא בסדר שאני מייחסת לזה יותר מדי חשיבות? אולי כל האחים רבים ככה ורק אני כזאת רגישה? ומה אני עושה עם זה שהוא השתנה? כולם מעריצים אתו אני לא יכולה לכעוס עליו כי הוא כזה טוב.