בעיקר פורקת

אני בת 20, קשר ראשון שלי עם מישהו בן 22.
לפני חודש וחצי הסתיים הקשר אחרי כמעט חצי שנה שהיינו ביחד.
יש לי בעיות נפשיות עוד משנים קודם, התקפי חרדה, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית וכו'..
אבל בזמן הקשר איתו הכל החמיר והחמיר. לא קישרתי את זה אליו, לא הבנתי מה קורה לי, התפטרתי מעבודה חשובה (סייעת לילד אוטיסט), ניתקתי קשרים עם אנשים, פגעתי בעצמי המון וכו'..
הפרידה הייתה על רקע זה שקשה לו עם המצב הנפשי שלי, הוא בן אדם מאוד רגיש ודואג (טבעוני שמאלני שמגדיר עצמו כפמניסט אפילו).
היום אני מבינה כמה הקשר הזה היה חולה, הרסני ופוגע וכמה שהוא בן אדם אלים במסווה של אדם רגיש ומסכן.
הוא היה דורש ממני להיות איתו כל הזמן, וכועס עליי ומתאכזב כשהייתי רוצה לעשות משהו אחר,אפילו היה כועס אם לא הייתי מחבקת אותו כל הלילה (אפילו שאמרתי לו שנוח לי ואני לא יכולה לישון ככה) אז הייתי פשוט ערה רוב הלילות אצלו כי פחדתי שיכעס ויגיד שאני לא נמשכת אליו, היה מקטלג אותי כחולה ומסכנה שצריכה אשפוז, מתלונן כל הזמן על כולם ונע בין מצבי רוח קיצוניים, היה יורד על המשפחה שלי כל הזמן וגורם לי ממש לשנוא אותם. מעבר לזה היו פעמיים שבהם היו לי התקפי חרדה לידו והוא הגיב באלימות מתוך התסכול שלא נרגעתי, הוא ניער אותי, עיקם לי חזק מאוד את שני הידיים וכשאמרתי לו שכואב לי הוא ענה "חבל".
פעם אחת התעצבן שירדתי על עצמי ונתן לי סטירה קטנה.
והייתה פעם שלא היה לי מצב רוח כשהייתי אצלו והוא נגע בי כי חשב שזה יעודד אותי, ביקשתי ממנו שיפסיק ודחפתי לו את היד והוא התעקש להמשיך והפעיל כוח והתנגד והמשיך לגעת בי במשך כמה דקות עד שהוא קלט שזה לא בסדר והתנצל.
באותה תקופה לא ראיתי מה הוא עושה, לפעמים כן קלטתי ואז סיפרתי לעצמי סיפורים שהוא בסה"כ דואג ומתוסכל ושזו אשמתי שגרמתי לו לפגוע בי כי תסכלתי אותו.
רק ממש בשבועיים האחרונים התחברו לי כל הנקודות ונזכרתי בהמון דברים וקלטתי מה הוא עשה לי.
זה מציק לי נורא, אני מלאה ברגשות ומחשבות - כועסת על עצמי שאפשרתי לזה לקרות, כועסת עליו שהוא עשה את זה אבל מצד שני מרחמת עליו מאוד, פגועה מ"חברה" שיודעת מה הוא עשה לי וממשיכה להיות איתו בקשר ולתמוך בו כי "קשה לו".
זה מעסיק אותי כל היום, אני לא מרגישה שזה יושב אצלי כטראומה כי לא קשה לי לדבר על זה ואני אפילו מרגישה איזשהו דחף לספר את זה ולדבר על זה. אבל הדיבור על זה לא עוזר, זה ממשיך להטריד אותי ויש לי רגעים שאני בוכה בגלל זה ומרגישה נורא מתוסכלת וכעוסה. :\