יש לי אח אלים

שנים שאני סובלת מאח אלים, בילדות זאת הייתה בעיקר אלימות פיזית, ולא רק לי, לכל האחים שלי. היום הוא אלים בעיקר מילולית, הוא מאיים עליי הרבה ומתנהג באלימות כלפי הדברים האישיים שלי. אה, כן, הוא גם גונב לי, לאחים שלי ולהורים שלי כסף. הוא לא בן 14, הוא בן 24. כן, הזוי לגמרי...
העניין הוא שהנושא הזה הוא לא נושא מוכר ומדובר בחברה, ואין שום פיתרון ברשת לאח אלים.
לפעמים בלילה, כשאני חושבת על המשפחה שלי ומדמיינת מצב שבו מבקשים ממני לוותר על אחד מבני המשפחה שלי, אני לא חושבת פעמיים וישר יודעת שהוא הראשון שהייתי מוותרת על קיומו ומיד.
אף אחד לא רואה את מה שקורה איתו בבית, בחוץ הוא משדר משהו אחר לגמרי, בחור טוב שמוכן לעזור לכל מי שצריך.
הבעיה העיקרית היא שהוא עצמו חושב שהוא הכי בסדר בעולם, ושכולנו טועים ושקרנים. הוא משכנע את עצמו שכל מה שקרה לא באמת קרה. וזאת הבעיה הכי גדולה.
אין לי פרטיות,אין לי חיים נורמאלים (ככל שניתן) ואין לי ביטחון. אני לא יודעת מתי יגיע רגע השבר, או שהוא יפגע בי עד לאובדן, או שאני כבר לא אחזיק מעמד...