שאלה

שלום,
אני בחורה דתייה , נשואה + ילדים
מטופלת כבר כמה חודשים בטיפול מיני עקב קשיים במימוש זוגי שאנו סוחבים כבר מתחילת נישואינו. (עברתי טראומה כילדה שמקשה עליי בנושא, בעלי לא יודע )
יש לי בעל מקסים! עדין וחמוד, מתחשב, תומך ולא כופה שום דבר. עוזר לי בבית ועם הילדים, ומעודד אותי להתפתח ולהתקדם בחיים. והוא אבא נהדר!!!
בעלי לא מקנא לי כלל (גם אין לו עבור מה) . שנינו אנשים מופנמים וסגורים ללא חברויות משמעותיות פרט אחד לשני.
אך כעת שאלתי:
יש מספר התנהגויות אצל בעלי שהן קצת חריגות בעיניי:
לפני מספר שנים , גיליתי שבעלי צופה בפורנו, והתקיים ויכוח ביננו , במהלכו הסברתי שהדבר פוגע בי ולא נראה לי תקין (אנחנו גם דתיים). בעיצומו של הויכוח בעלי נטל סכין ואיים שאם אעזוב אותו הוא יתאבד. (כל הזמן טוען שאינו מאמין בגירושים)
הוא מסרב שנפריד חשבונות (למרות שמעולם לא סירב לבקשה כספית שלי, אבל אני גם לא טיפוס שדורש) (שאלתי אותו פעם ללא כל סיבה, פשוט דיברנו על הנושא כדיון)
בנוסף, בכל פעם שהוא נוהג, הוא מתחיל להתעצבן ולקלל. וכשאנחנו רבים, הוא פתאם מתחיל לצרוח ללא סיבה מוצדקת (לא צעקות רגילות) ולעיתים זורק דברים או מכה בקיר, או אוחז בי בחוזקה.וגם כשהוא מתעצבן על הילדים, הוא מסוגל לאחוז בהם בחוזקה , בצורה מכאיבה. והם פשוט נאלמים וחוטפים הלם.
הוא גם טיפוס מאוד לחוץ , מתקשה להתמודד עם משברים,
אני לא יודעת איך להתמודד עם ההתנהגות הזו שלו. ופשוט מתחילה לצחוק, והוא עוד יותר מתעצבן.
בסוף הוא נרגע, ולפעמים מתנצל. אך מדי פעם מטיח בי שזו אשמתי ואני מעצבנת אותו ודוחקת אותו לקצה.
גם אני טיפוס שכועס לפעמים, ובאופן כללי הבעיה שלנו גורמת לנו לתיסכול וזו בעיה שנובעת ממני. אך אני לעולם לא זורקת חפצים, או מקללת תוך כדי ויכוח. ולא מאבדת עשתונות.
כעת, בעלי הצטרף לטיפול באופן מאוד נוכח ופעיל. יש לו הרבה מרץ שהבעיה שלנו תיפתר, והמטפלת מתרשמת ממנו ומדגישה עד כמה הזוגיות שלנו היא חזקה (והיא אכן כזו). אבל, אני מאוד מתקשה לשתף אותו בבעיות האישיות שלי ולקיים איתו יחסים בצורה תקינה שהוא מתנהג כך. ובמילא נושא של יחסי מין קשה עבורי.
האם כדאי להעלות בפנייה את הנושא? האם זה יכול לפגוע בנו? (אולי היא תדווח למישהו) הוא באמת בעל טוב ומקסים, ואני אוהבת אותו מאוד!!
מה אפשר לעשות?
אשמח לתשובה!
תודב רבה