אלימות במשפחה

היי מיכל,

הבן שלך אכן ממשיך את נוכחותו וממלא את תפקידו של אביו בבית. התנהגותו, לצערנו, איננה חריגה, לאור שנים רבות בהן גדל לתוך דפוס משפחתי לא בריא. די ברור שהוא סובל ולא מצליח לנתב את כעסיו לאפיקים מועילים (סביר שאיננו מודע לכל אלה).

ככל שאת תתחזקי בתהליך להשגת עצמאות ועצמיות משלך, יהיו לך יותר כלים להתמודד עם אלימותו של בנך. יחד עם זאת היות והוא כרגע חלק ממערכת צבאית, יכול להיות שכדאי לך לפנות למפקדיו לסייע לו בטיפול, כחלק מאחריותם כלפיו.

בנך מתקשה כנראה עם השינוי שחל בחיי המשפחה ובחייו, עם עזיבת האב ועם היותך את "בעלת הבית" כעת. בראייתו (המוטית באיזה שהוא אופן) הוא לא רואה את מה שאת ראית לנגד עיניך כשהתגרשת, אולי מנסה להחזיר את המצב לקדמותו, ויתכן שאיננו מוצא בדיוק את תפקידו בבית עם השינוי שחל (חסרים פרטים על הבן כדי להבין את המצב: מה היה תפקידו קודם, האם קודם לכן גם התנהג כך, מה המקום שתפס בינך לבין אביו ועוד).

אם ממשיך להתנהג באלימות, לאחר שאת נוהגת בתקיפות כנגד אלימות זו (הצבת תנאים ברורים שלך להתנהגותו אצלך בבית), כדאי שתבדקי אפשרות שיעבור לגור מחוץ לבית (אצל קרוב משפחה או סידור אחר ואפילו אצל אביו, בתנאים שלך לגבי ביקוריו בביתך). אפשרות אחרונה, קשה ככל שתהיה אבל עשויה להיטיב עם כולכם, היא להוציאו מהבית בצו הגנה. מן הסתם הצבא יצטרך לדאוג לו כחייל בודד.

אל תפחדי מאפשרות שיחליט לעבור לאביו, ובכלל, הפרידי כל מה שאת עושה איתו ממה שהוא עושה עם אביו או אביו עושה איתו. השאירי כל זאת מחוץ לבית. התמקדי רק במה שקורה לך ולו כאשר הוא בביתך. את חייבת לקבוע את הגבולות החדשים בביתך.

ואם לא הייתי בכיוון המתאים לך, תתעלמי ממה שהצעתי.

בהצלחה,
פנינה

שלום,
מסכימה איתך שהבן מנסה להחליף את מקום האבא בבית וחרד מהפירוד והעזיבה.הבן ניסה לגשר ביננו עם פרוץ המשבר .כשהתחילה התביעה המשפטית נגד האבא הבן הוסת ועורב באופן קשה,עברנו תקופה טראומתית שלא תאמן.
לפני חזרתו של הבן לצבא תתקיים וועדה רפואית ובה נבקש הקלות כדי שישתלב במסגרת הצבאית,הבן התקשה להשתלב בבתי הספר ובכלל במסגרות הדורשות קבלת סמכות וחוקים.לצערי ילדיי גדלים בפיצול נוראי והרסני לאורך כל השנים.
אני עושה מאמצים אינטנסיביים וכבירים לייצר בביתי אוירה עם גבולות ,הרגלים כל פעם מחדש.זה מתיש מאוד.

תודה

שלום (מיכל או יוכי?)

חשבתי להוסיף שכדאי לשחרר את הבן מכל תחושה, מחשבה או נסיון, שהוא אחראי למה שקרה, קורה או יקרה בבית. קחי את זה עליך לגמרי והבהירי לו זאת במלים ובמעשים.
זה גם חלק מלקיחת הפיקוד בבית עליך.
נכון, בטח לא קל, אבל אם תצליחי לשמור על עקביות ונחישות, המאמץ ישתלם.
ואל תוותרי על הטיפול בשבילך.

פנינה

תודה רבה פנינה.זה מחמם את הלב לקבל תמיכה.
רציתי לשתף אותך על נישואיי לשעבר.היום ראיתי בטלוויזיה את אודטה בנוגע לבן הזוג שלה שהתחזה .לא שמעתי את מה שסיפרה רק קראתי את הכותרת .
הייתי נשואה 20 שנה לאדם שהתחזה לאדם עסוק מאוד,עובד קשה,עייף,שקט וסגור כשבפועל הוא חי חיים כפולים לאורך שנים.קשה לתאר את התחושות שעולות אחרי הגילוי.יש הלם גדול,תחושת הונאה ורמייה,תחושת שקר נוראית,אובדן של מערכת הערכים.כאילו הכול מתמוטט.אני מחכה להתחיל טיפול רגשי בעיר מגוריי בלישכת הרווחה ולעבד את החוויות הקשות שהיו בקשר שלנו.
אודה על התייחסותך.
יוכי

כאישה שחוותה אלימות ווהשפלות בחיי הנישואין , לאחר שנים לא קלות החלטתי ליזום טיפול בעצמי, מכיוון ששיחות עם פסיכולוג לא ממש עזרו לי החלטתי לחפש משהו אחר , בהמלצת חברה הגעתי לקורס לשוב לעצמי בדרך הזן של תמיר מסאס , אני חייבת להודות אין פה ניסים ואין פה פתרונות בזק אבל בסופו של תהליך שהעמיד אותי חזרה על הרגליים התחלתי להרגיש תקווה חדשה כי מעבר לקבוצה של הקורס שבה חיזקנו אחד את השני , גילינו למעשה שהאושר נמצא בתוכנו והקורס הוא רק אמצעי ללמוד את הדרך להגיע אליו - אבל שוב את צריכה למצוא את המקום והזמן שמתאימים בדיוק לך בכדי שתוכלי לפרוח מחדש.