בתור אחת שעברה התעללות בילדותה

אני רוצה לומר שאני שמחה שהגעתי למקומות אחרים לגמרי בבגרותי.
זה תורם לבריאותי הפיזית והנפשית יחדיו.

כיום אני בת 35 עם 2 ילדים, הילדים שלי אינם מכירים את המילים ואף לא "הקל" שביניהם כגון: "מטומטם" ואח', שלא כמו ילדים אחרים המשתמשים במילים "אידיוט, דפוק וכו'"...
מכות? אין דבר כזה אצלי בבית.
יש שפת אני, יש חשיבה חיובית, יש דיבור והקשבה, יש כיבוד הורים וכיבוד ילדים, יש חופש עם הצבת גבולות בגדר ההיגיון ודוגמא אישית.

מה שלקחתי מהעבר הנוראי שלי הוא חוסר בטחון ופחד, חוסר היכולת לתקשורת (לפעמים אני בונה משפטים שאינם ברורים לסביבה) ורגישות נוראית.
אני עוברת כיום טיפול במרכז למניעת אלימות ולומדת על אסרטיביות שזה דבר שחיוני לכל אדם שעבר התעללות וחי עם חוסר בטחון.

בבקשה, אל תסתכלו על העבר שלכם ואם אתם מתנהגים באלימות אל תכחישו!!! לכו למישהו שיוכל לעזור לכם, יש מקומות כאלה, כן, גם לגברים וגם לנשים.
גם נשים יכולות להיות אלימות בדיוק כמו גברים והכוונה היא לא רק באלימות פיזית אלא גם באלימות נפשית ומילולית, פסיכולוגית וכל אלימות אחרת המכוונת לפגוע באחר.

ממישהי שיודעת ומכירה!!!