ילדתי בת ה-17.5 מכה אותי בהתקפי זעם

ציםי שלום, את מתארת מצב קשה ובלתי נסב בו ביתך מכה אותך במהלך התקפי זעם, וטיפולים שלא עזרו.

בטווח הארוך - המלצתי אולי למצא לה מסגרת מחוץ לבית, את לא כותבת זאת אך התנהגות כזו בדרך כלל מקורה בבעיה התפתחותית או נפשית כמו פיגור, מחלת נפש או בעיה אחרת. יתכן שהיא זקוקה למסגרת ההולמת יותר את צרכיה.

לשאלתך המיידית - מה לעשות כאשר האלימות קורית - אם את יכולה (פיזית), הדבר הטוב ביותר זה לרסן אותה על ידי חיבוק שמצמיד את זרועותיה לגוף ומונע ממנה להשתולל, תוך שאת חוזרת ומזכירה לה שאת אמא שלה שאוהבת אותה, ושלמרות הכעס אלימות היא לא פתרון. אם את לא יכולה לעשות זאת, כי היא חזקה מדי (דבר שאפשרי מאד), הרי שאת צריכה למצא דרך להגן על עצמך - מבלי לפגוע בה - את יכולה לברוח מחוץ לבית או אפילו אל השכנים.

אפשרות אחרת, שעלולה להשמע לך כמטורפת, אך דווקא בגלל היחודיות שבה עלולה להשיג את המטרה, היא לעשות משהו לא צפוי ולא קשור בכלל, כמו להתחיל לרקוד סביבה ולהעיף עליה ממתקים או לזרוק כריות באויר ולצחוק או משהו אחר שתרגישי שממש לא מתאים לסיטואציה - האפקט הוא של הסטת המוקד מהכעס למופרעות שבתגובה - זה יכול בהחלט לפתור סיטואציות של מריבה.

בהצלחה,

ואנא עדכני אותנו מה עבד עבורך

גיא

היא יכולה לידפוק את הראש בקיר לירקוד סמבה לנשק את ריצפה לקפוץ על רגל אחת ולירוק לכל מקום...נו באמת להיראות כמו דביל אולי יבלבל אותה פעם אחת אבל זה לא ממש יזור במשהו.