מה עושים מעכשיו?

ציף שלום שוב,
לעיתים קרובות בתהליך גרושים, אחד או שני הצדדים מנסים להשתמש בילדים כדי להשפיע על ההחלטות והפעולות של הצד השני, בין אם על ידי שמנסים לגרום לעוזב/ת לחזור, או על ידי הסתה של הילדים בהורה השני, וכן הלאה. זה עצוב, לא רצוי, מזיק, ופוגע בילדים, אך היכולת להתמודד עם זה מוגבלת.

לילדים בגיל 4 לעיתים קשה להבין פרידה של המבוגרים, במיוחד אם האבא מסית אותם לתבוע ממך לחזור. עם זאת, המחקר מראה שככל שגיל הילדים בגרושים נמוך יותר (צעירים יותר) יכולת ההתמודדות שלהם עם הגרושים טובה יותר בסיכומו של דבר. כרגע קשה לילד להבין, והוא יבכה, אך אם תהיי ברורה ונחושה בכך שהחלטת להפרד, מגיע לך חיים טובים יותר, ותבהירי לילד כי אביו ישאר אביו בכל מקרה, והם ימשיכו להיות בקשר, עם הזמן יתרגל לשינוי. ילדים עוברים שינויים כל חייהם, לעיתים השינויים קלים יותר ולעיתים קשים יותר, אך יכולתם להסתגל גבוהה בסך הכל.

את בהחלט יכולה לקחת את הילדים לטיפול פסיכולוגי, ולפי מה שאת מתארת, זה אף רצוי עבורם. אני לא רואה מדוע שיתנגד לכך אם טובת הילדים לנגד עיניו.

מבחינה חוקית, יתכן שישנו בסיס חוקי שבאמצעותו הוא עלול לנסות למנוע ממך לקחתם לטיפול - אך אם ינסה תמיד תוכלי להשתמש בנסיון זה כדי לתבוע משמורת מלאה על הילדים מתוך טענה (שתהיה מוצדקת) כי הוא ממסה למנוע מהם טיפול שנועד לטובתם, ומשתמש בילדים למען צרכיו הוא, מתוך אי התחשבות בצרכיהם.

בהצלחה וצר שכך התפתחו הדברים,

גיא

ברור שהאבא "מרעיל" את הילד בן ה-4 ומסית אותו נגדך.