אלימות במשפחה

התגרשתי לפני כעשרה חודשים מבעלי עקב אלימות נפשית, מילולית ומינית. מערכת הנישואים שלנו שארכה כמעט 6 שנים, היתה מבוססת בעיקר על השפלות מצד בעלי, איומים בהם השתמש כדי שאעשה כרצונו ובמיוחד כדי להראות "גבר" בעיני המשפחה והחברים. אני מצידי עשיתי כל שביכולתי על מנת לשפר את מערכת הנישואים שלנו. נולדו לנו שני ילדים מקסימים בהם טיפלתי במסירות שלא זכתה להערכה מצידו. המצב בינינו החמיר לאחר לידתו של הבן, בעלי לא טרח לחזור הביתה מתפילת ערבית עד לשעות הקטנות בלילה ולעיתים רק לאחר שחיפשתי אותו נמרצות. ניסיתי לשכנע אותו ללכת ליעוץ זוגי או הדרכת חתנים אך לשווא. כיום הוא פוגש את הילדים אחת לשבועיים בסופשבוע כי לטענתו מאוד קשה לו לנסוע שעה כדי לפגוש אותם באמצע שבוע. הילדים חוזרים "הפוכים" מאוד עצבניים. הבת שלי שהיא בת 6 לפעמים "פולטת" אינפורמציה כגון דברים שאבא שלה "שכנע" אותה כמו לרגל אחריי כדי לדעת מה אני עושה, עם מי אני מדברת, לאן אני הולכת. וזה מונע ממנה ללכת לחברות שלה ולשחק. הוא מצליח להשפיע עליה על ידי הפחדות, "אלוהים רואה הכל מלמעלה והוא מספר לי" או "יש לי משקפת מיוחדת ואני יכול לראות כל מה שאת עושה" וזה מכניס את הבת שלי לחרדות ואם פעם היא היתה משתפת אותי ברגשות שלה כיום היא הפסיקה. גם המאמצים שלי לעודד אותה לדבר על מה שכואב לה העלו חרס בידי. היא הפכה לילדה עצבנית מאוד, תחרותית עם אחיה, שתלטנית ומורדת מה שלא היתה בעבר. הכנסתי אותה לטיפול באומנות על מנת שאולי זה יעזור לה להתמודד עם המשבר אליו נקלעה.
אני רוצה לציין שההחלטה להתגרש באה ממני כי לא הייתי מוכנה להמשיך ולספוג את היחס המשפיל מצידו ומאחר שהוא לא ניסה לשפר את המצב מצידו הרמתי ידיים. אך הוא נלחם בי עד שנאלצתי להוציא נגדו צו הרחקה ומשלא עזר הדבר נאלצתי להכנס עם ילדי למעון לנשים מוכות.
השאלה שלי בעצם היא מה אני יכולה לעשות על מנת למזער את הנזקים שאבא שלה גורם לה. שלא תפחד לדבר על מה שכואב לה ומפריע לה. שבעצם הוא לא יוכל להשתמש בה כלי למשחק נגדי.