סחטנות והתעללות נפשית

שלום, אני נשואה בערך כשנה וחצי ללא ילדים. בתקופה שלפני החתונה בעלי תמיד היה אדם רגיש מידי ונעלב בקלות, תמיד בטוח שכולם נגדו וכו'.. במשך הקשר שלנו אני זו שתמיד דואגת לדברים לקרות (חשבונות, דברים שצריך לקנות ולסדר) כשהיינו רבים הוא היה מאיים שהוא הולך ולא חוזר ועושה סצנות ילדותיות מאוד, מגרש אותי מהבית שלו וכו'...
תמיד הייתה לו נטייה לדחות דברים- אפילו רשיון הוא עשה אחרי שכנועים ודחיפות שלי וזה היה לפני שנה (כשהיה בגיל 28). בקיצור אדם תלותי, עצלן ומאמין תמיד שיכשל בכל דבר ולכן לא זז אף פעם.

שנה אחרי החתונה עברנו לאיזור מגורים אחר בארץ ומאז שעברנו ההתנהגויות הילדותיות והסצנות היתדרדרו לדיכאונות וטענות שהוא רוצה למות (לטענתו אין לנו כסף, העתיד שחור וכו'...כל פעם הוא מוצא למה הוא צריך למות) הוא התחיל לאיים עליי שילך להתאבד כי אין לו למה לחיות, אני בוכה ומתחננת שלא יתאבד והוא לוקח כל מיני דברים חדים ומאיים שיתאבד טוען שאף אחד בעולם לא אוהב אותו ומעולם לא אהבו אותו אפילו לא ההורים, יוצא החוצה לכביש כביכול כדי להידרס, עומד על סף החלון כדי לקפוץ ומבקש את המפתחות לאוטו כדי לעשות תאונה. (אני רצה אחריו ברחוב וצועקת שלא יעשה כלום) כמה פעמים יצא שחטף התקף זעם כשהיינו בנסיעה והתחיל לנסוע בטירוף ואני צורחת והוא אומר שעכשיו שנינו נמות.

בפעם האחרונה של ההתקף הוא רצה את המפתח לאוטו ואני לא נתתי (החבאתי) . הוא איים שישרוף את הבית ואת כל הבניין ולקח מצית וספריי והצית באוויר וכמעט שרף אותי ואת הבית. הבכי שלי לא מזיז לו באותו רגע של התקף והעיניים שלו משתנות למשהו אכזרי. הוא כבר התחיל לאיים עלי פיזית שאם אני לא יתן לו למות הוא יזיז אותי בכוח ושלא כדאי לי...( כשהוא מבקש משהו בזמן התקף- כמו מפתחות לאוטו הוא חוזר על זה כמו דיסק שרוט)
אני חושבת שהוא רוצה תשומת לב כל הזמן וכבר אין לי חשק לראות אותו.

פעם אחת הוא כתב מכתב התאבדות ושמרתי אותו.
ואבא שלו מטופל בתרופות נגד דיכאון (הוא היה מכה אותו בילדותו וטוען שעבר התעללות מינית משכן כשהיה קטן) שכחתי לציין שבהתקף האחרון הוא פתאום כאילו נרגע (עשה עצמו רגוע) ובדה סיפור שעשה משהו פלילי בעבודה, הוא טען ששבר למישהו את האצבעות ולכן פיטרו אותו ואז אמר שלמחרת הוא רוצה ללכת להצית או להרעיל את כל המקום עבודה שלו , כל זה בדיה, אין לי מושג למה , הוא עדיין עובד וגם הודה שהמציא את זה... אחרי שסיים חזר להתקף הזעם...

ההתקפים שלו מגיעים בערך אחת לשבוע או פעמיים בשבוע והוא מסרב לקבל טיפול.. בין לבין הוא יכול להיות מקסים ומתוק (אך עדיין חלש ועצלן)
אני רוצה להתגרש ולחיות עם מישהו נורמאלי שיתן לי משענת כי עד היום אני המשענת והדואגת לכל.
אחרי שהוא נרגע הוא תמיד רוצה אינטימיות והוא יודע שלא בא לי אבל אני מסכימה מתוך פחד.אם הוא לא מקבל הוא עוד פעם עושה סצנות.

אני מפחדת לחיי ולחייו . איך אני יוצאת מזה בלי שמישהו מאיתנו יפגע?