התקפי זעם .

שלום .
לאבא שלי יש התקפי זעם , הוא יכול ליהיות רגוע ולראות משהו שלא עשוי טוב ולהתחיל להשתגע
לצעוק לקלל , אין מצב שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה , אם למשל הוא רוצה שאני יעזור לו במחשב , אז הוא חושב שאם הוא אמר אז אני חייבת להתייצב אצלו במחשב תוך כמה שניות .
ועם לא הבנתי מה השאלה או לא הצלחתי לעשות את מה שהוא ביקש הוא צועק עלי .
אם אני או אחותי הקטנה עומדות על שלנו הוא מסוגל לצעוק ולקלל ואפילו להרביץ לנו , אבל מה שהכי מוזר זה שהוא נרגע אחרי שהוא צועק או מקלל או מרביץ ומתנהג כאילו כלום לא קרה .
ומה שמפחיד אותי זה שלי גם יש לפעמים התקפי זעם למשל כשהייתי צריכה לארגן את אחותי הקטנה לגן והיא לא רצתה להתלבש וניסיתי בכל הדרכים והיא המשיכה לעמוד על שלה התחלתי לצרוח ואני מתגישה לצרוח עלייה והבאתי לה מכה בטוסיק , לפעמים אני אפילו לא מזהה את עצמי .
אני הכי לא רוצה ליהיות כמו אבא שלי , הוא הרביץ וקילל וצעק עלי המון כשהייתי קטנה , עכשיו גדלתי והתחלתי להפחיד אותו שאני התלונן עליו ואני צועקת עליו בחזרה , אבל בגלל כל הדברים שהוא עשה לי בילדות אני לא מרגישה שהוא אבא שלי אני לא אוהבת אותי , לא מתגעגעת עליו כשהוא לא נימצא , להפך אני רוצה שהוא לא יחזור לבית , או שיהיה עד מאוחר בעבודה , האם כשאני אגדל אני התנהג ככה לילדים שלי בגלל הטראומה שיש לי מימנו ? , אני מתנהגת בצורה דומה לאחותי הקטנה אבל התחלתי להפסיק עם זה .
מה עלי לעשות ? , אני לא רוצה להיות כמוהו ולהתנהג כמוהו !!!! ,
בבקשה לא להפנות לשום טיפולים מקצועיים .
מחכה לתשובה , תודה מראש :)