סטירה לילד והחוק היבש

נאוה שלום
לשאלתך יש כמה היבטים שחשוב לשים אליהם לב:

א. מבחינת החוק היבש- כל אקט של אלימות של הורה כלפי הילד, בין אם היא פיזית או נפשית, אסור באופן חד משמעי.

ב. האופן בו החוק והמערכות שעובדות לצידו מטפלות במקרים מסוג זה (החל מאלימות אפיזודיאלית וכלה באלימות מתמשכת)- לצידו של החוק עובדת מערכת הרווחה, ובמסגרתה ניתן מנדט מתוקף חוק לפקיד סעד לילדים ונוער לבחון את המקרה. פקיד הסעד נפגש עם הילד והמשפחה ועורך אבחון שבמסגרתו הוא אוסף נתונים ומגבש המלצות. כך למשל במקרים קיצוניים של אלימות מתמשכת בהם הוא מתרשם שמדובר בהתעללות או הזנחה של הילד, תיתכן הוצאת הילד למסגרות חוץ ביתיות. במקרים פחות קיצוניים שבהם לא מדובר בהזנחה והתעללות, פקיד הסעד יכול להמליץ על טיפול כזה או אחר שבעזרתו יוכלו ההורים והמשפחה כולה לשפר את דפוסי התקשורת ולהימנע מאלימות.

ג. האמירה האישית שלך- "גם אני קיבלתי פה ושם סטירה". זוהי בהחלט סוגיה מורכבת, לעיתים בני האדם נוטים להצדיק אירועים או מעשים מסויימים, שבהם כלל לא הייתה להם אפשרות בחירה. זה מנגנון שיכול לעזור להקנות שליטה או בהימנעות מכאב. בנוסף לכך כשמדובר בהורים או במשפחה, יש חשש עצום מפני אובדן אהבה או הפגנה של תחושות שליליות כלפי דמויות אהובות שיש כלפיהם גם תלול רגשית. אני בטוח שאם הורייך היו מבטאים במילים את מה שרצו להראות במעשיהם, חוויתך בעניין הייתה שונה לגמרי.


מני