עזרה...

שלום רב!

אני אם לשתי בנות מקסימות בנות 9 ו-6, אני רוצה לציין שבביתי הבנות גדלות ברוגע ולא חסר להן שום דבר הן מבחינה רגשית והן מבחינה חומרנית...(בעלי טוען שאפילו יש להן מעל ומעבר וזה הפך לידי פינוק),בעלי אדם עניו ונעים ,ובנותיי מאודדד אוהבות אותו רק החסרון שהוא פשוט עובד כל היום והן כלל לא רואות אותו (רק כמה שעות ביום).
אפשר לומר שגדלתי אותן לבד, ביתי הגדולה ילדה מאוד טובה חכמה ורגישה והקטנה גם ילדה טובה אבל יש לה טבע שאני מעירה לה היא פשוט מחיכת לי בפנים ומצפצפת" כשאני מעירה לה. (גם כשאני מעט מאיימת ומענישה לדוגמא שלא נלך לבריכה אם היא לא תכבד אותי והיא לא תפגש עם חברות מאין עונשים כאלה היא עדיין צוחקת בפניי)מה שמכעיס אותי מאוד ניסיתי בכל דרך אפשרית בדרך השקטה והנעימה וזה פשוט חוזר על עצמו שוב. הן תמיד רבות וזה לגטימי בכל משפחה שאחיות רבות אבל הקטנה פשוט צורחת וצועקת. דברתי עם ביתי הגדולה והסברתי לה שתשתף אותה בכל דבר ושתנסה להיות חברה שלה מעבר לאחות אבל הקטנה מנצלת זאת לרעה ואי אפשר לדבר איתה....לאחרונה התחלתי להרים את קולי וגם להשתמש במילים לא כ"כ נעימות כמו " את מתנהגת כמו תינוקת ותתבגרי, ובפעם האחרונה קצת הגזמתי ואמרתי לה שהיא מזכירה ילדים מפגרים ואף סטרתי לה בכתף. כל הלילה בכיתי והרגשתי רע אל מה שאמרתי ועשיתי אבל אני מרגישה שאין לי דרך אחרת כבר להגיע אליה כל הזמן שאני מנסה להעיר לה ולהסביר לה יפה היא פשוט מגחכת לי בפנים ומנהגת כאילו אני אויר...את תוכלי להסביר לה מה הפשר להתנהגות שלה?

נ.ב
אני רוצה שתביני שמשפחתי היא משפחה בריאה לחלוטין ואולי זה לא הפורום המתאים אבל במקרה נברתי בפורומים והגעתי לכאן.
בכבוד רב