אלימות

את אומרת שהגעת בינך לבין עצמך, כמו שאת אומרת, להבנה ולמחשבה על פרידה מבעלך, לאחר 9 שנות נישואין, בעקבות התנהגותו האלימה כלפיך. את חוששת מהסלמה באלימות כאשר תודיעי לבעלך על כך.

לפני שאני עונה לשאלותיך, חשוב לי לשקף לך שאת מדברת כרגע על סוג של החלטה רציונלית ופחות על הרגשות הנלווים לפרידה. בתהליך הפרידה מעורבות המחשבות ההגיוניות שלנו וגם הרגשות שלנו (שליליים וחיוביים). כאשר אנחנו לא מתייחסים לרגשות באותה מידת חשיבות כמו למחשבות שלנו קשה לנו להתיר את הקשר הקיים, שהרי הוא גם רגשי ומבוסס על רגשות.

לכן, כדי להפרד מבעלך כדאי לך לבדוק ולעבד את מחשבותיך וגם את רגשותיך. כאשר תהיי שלמה ובטוחה עם החלטתך להפרד מבעלך יהיה לך הרבה יותר ברור מה עליך לעשות וכיצד להתמודד עם הקשיים שבדרך.

אגב, אני לא מאמינה ב"לחכות שמשהו ישתנה אצלו". זה לא מספיק שרק אחד מבין השניים ישתנה, לא כדי להמשיך יחד וגם לא כדי להפרד. חשוב שתבדקי מה את היית יכולה, או עדיין יכולה, לעשות או לשנות; מהו חלקך במצב הקיים או באפשרות לשנותו והאם מיצית את האפשרויות שתלויות בך. זה גם יעזור לך להיות שלמה יותר עם החלטתך, כל שתהא.


החוק מאפשר לך מספר הגנות אותן כדאי לבדוק בעזרת גורם מקצועי ולהתאים אותן למצב המיוחד לך. חשוב לדעת: לכל סוג הגנה יש את היתרונות שלו, אך יש לשקול גם את הסיכונים הנלווים אליו.

במשפט האחרון שלך את מתארת סכנה לאלימות פיזית ב"כל רגע". מה שאומר שעליך להתנהג במשנה זהירות ולשקול את צעדיך היטב, מבלי לסכן עצמך. אל תהיי פזיזה.

כדי להתייחס למצב היחודי שלך ולהגיע לתשובות המתאימות למקרה היחודי לך (שהרי כל מקרה שונה מרעהו), אני ממליצה לך לפנות למרכז לטיפול באלימות במשפחה או לשרותי הרווחה שבאזור מגוריך.

בהצלחה,

פנינה