אח מרביץ.

כואב לי לשמוע על מצבך ובפרט בהיותך הצעירה מכולם, ללא שאת זוכה להיות מוגנת מפני אחיך על ידי המבוגרים שבסביבתך: אחותך הגדולה, הסבים והסבתות, הרבנים ובעיקר הוריך, שזהו אחד מתפקידיהם החשובים.

אחיך לא מקשיב לאיש, אבל כנראה שגם לא מוצא מישהו שיקשיב לו, או לפחות מערים על כך קשיים מרובים. ברוב יאוש הוא כבר הוגדר על ידי ההורים כחולה נפש וכמקרה אבוד, הגדרות שבעצם לא משאירות מקום להרבה תקווה ואולי גם מחלישות עוד יותר את הסיכוי לשינוי במצב.

אני לא יודעת כיצד היה מתנהג אחיך לפני הפיגוע במרכז הרב והאם הוא אלים גם כלפי אנשים נוספים ובמקומות אחרים. יכול להיות שהתנהגותו קשורה בפיגוע ויכול להיות שישנם גורמים נוספים או אחרים. בכל מקרה אין שום הצדקה לאלימותו כלפי איש ובודאי לא כלפיך וכלפי אחותך. התנהגותו זו אסורה על פי החוק גם כן.

אני מבינה שהיו כבר נסיונות שונים לטפל באלימותו של אחיך והם לא צלחו. האם התעניינתם גם בשירותי הרווחה? ישנם שם אנשי מקצוע שיוכלו לכוון אותכם ואף להתערב כדי להגן על קטינים במשפחה. (ואם הזכרת אלימות בין בני זוג, בכך מטפלים המרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, השייכים לשירותי הרווחה).

אם כל הדרכים הטיפוליות לא מועילות, הוריך יכולים להגיש תלונה במשטרה על האלימות שאת מתארת. בנוסף, היות ואחיך מעל גיל 18 הוריך יכולים לדרוש ממנו לעזוב את הבית ואם לא יעשה כן באפשרותם להעזר על ידי המשטרה.

קיימת גם אפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש צו הגנה שירחיק את אחיך מהבית (וזאת גם ללא הגשת תלונה במשטרה). זהו הליך מהיר ופשוט יחסית.

חשוב שהוריך ידעו שאי התערבות להפסקת אלימותו של אחיך, פוגעת בך ובאחותך ולא רק בכן, אלא גם בשאר בני המשפחה הנחשפים לאלימותו. ככל שמצב זה יתמשך, כך תגבר השפעתו השלילית על בני הבית.

שוב, צר לי שאת המידע הזה אני מעבירה אליך ולא ישירות להוריך. אם לא יחול שינוי ותמשיכי להרגיש חסרת הגנה בביתך, תוכלי לפנות לעזרה גם דרך המסגרת החינוכית בה את נמצאת, או בפנייה ישירה לגורמי הרווחה במקום מגוריך.

אני מקווה שהוריך יסתייעו במידע הזה וימשיכו לפעול לפתרון הבעיה ושאת תזכי לגדול חופשיה מאלימות במהרה,

מחזקת אותך,
פנינה

אח שלי גם כן מרביץ לי
זה בכלל בגלל פוזה להרביץ לאחיות שלך כנראה זה באופנה עכשיו אצלו ואצל החברים שלו
הוא עושה לי פדיחות שאני רואה אותו עם חברים שלו הוא צועק קללות וכינויים שלי ואני לא אתפלא אם חברים שלו יתחילו לקרוא לי בשמות גם כן
כשהוא לא ליד חברים שלו הוא מתנהג אליי כמו אל מלאך מילים זורמות הכל מתקתק בלי העלבות ובעיקר צחוקים אבל כשפתאום הוא שומע קריאה :"אבי" מהחלון הוא שוכח מהכל הולך לחלון מזמין את חבר שלו להיכנס ושאני שואלת את השאלה הכי קטנה הוא עושה ממני בדיחה מבאס אותי ופשוט צוחק אליי
ואז בלי שום קשר הוא כועס עליי בכוונה על דברים שבכלל ההורים צריכים לכעוס עליי על זה שלא סידרתי אחרי שאכלתי שהחדר מבולגן או ששמתי מוזיקה שהוא לא אוהב העיקר להיות קוללל ליד חבר שלו ואני רק אומרת בלב:"מה את משחק אותה? אתה ואני יודעים שזה הכל משחק!! אז למה את עושה את זה? בבקשה תפסיק עם זה כבר."
אני רק רוצה שהוא יחזור להיות האח הנורמלי שהי ה לי פעם כי עכשיו לא מספיק שהוא סתם שונא אותי כי בא לו הוא גם מתעצבן יותר ככל שאני מתעלמת ממנו אם לא הייתי מכירה אותו כל כך וב הייתי אומרת שהו על סמים
אז מה אני אעשה?! להתעלם לא להתעלם? להיות הפודל שלו ולעשות כל מה שהוא רוצה? או פשוט לעמוד מולו אפילו שזה יעלה לי במכות שעלולות להוביל למוות?!
אני רק בוכה על זה ומקווה שהפחד הזה יסתיםם סופסוףף. זאת האמת!! שאני פחדנית
אבל כל פעם שאני חושבת על זה אני מתחילה לקלוט שאין לי אף עזרה שאני לבד וששוב אני הולכת לחוות חוויה מגעילה קרה ואפורה בחיים שלי