להוציא צו הגנה?

לא, אינך חייבת לסבול.

תוקפו של צו הגנה מוגבל בזמן והוא מועיל בדרך כלל כשלב ביניים, לצורך הרגעה, מעין פסק זמן שמאפשר לקבל החלטות או להתארגן לבאות. במקרים רבים צו הגנה נותן הגנה ובטחון כנגד התוקף, אולם לא תמיד זה כך ולכן יש לשקול זאת מראש.

במקרה שלך, היות ואת כבר גרושה, אין הצדקה לכך שהגרוש יעמוד בפתח הדלת או יכנס לביתך, אם אינך מעוניינת בכך. אם את לא מצליחה לגרום לכך בהדברות איתו ובודאי אם הוא מתנהג באלימות, זכותך להגיש תלונה במשטרה.

אם את חושבת שצו הגנה (המוגבל בזמן, כאמור) יספיק על מנת להפסיק את התנהגותו האלימה של הגרוש גם בהמשך, הרי שאת יכולה לבקש צו זה בבית המשפט לענייני משפחה.

אם את סבורה שאין די בצו כזה, או אם הוא עלול לסכן אותך עוד יותר, תוכלי לפנות ליעוץ משפטי ולברר אפשרויות קיימות אחרות. במקרה זה אני ממליצה לך לפנות גם לשרותי הרווחה באזור מגוריך ולהעזר בהם כדי להתמודד עם הבעיה ולבחור באמצעי הגנה מתאימים.

לא סיפרת האם סבלת מאלימות גם לפני גרושיך. בכל מקרה, היות וקיימת היום אלימות ויש לך שאלות, אל תהססי לפנות לעזרה מקצועית, הניתנת בשרותי הרווחה.

בהצלחה,

פנינה

קודם כל תודה על תשובתך.
במשך שנות נישואי סבלתי כל הזמן מאלימות מילולית ועלבונות והשפלות. מאז הפרידה שהיתה לפני כמעט 4 שנים, אני ממשיכה לסבול מאד, מהתעללות מילולית וכלכלית, ואי אפשרות לתיקשורת חוץ מהשפלות וזה מאד קשה כי יש לי ילדים קטנים שמבקרים אצל אביהם.
עד לפני מספר חודשים עדין לא הייתי גרושה והיה לי צו למדור ספציפי שהצליח למנוע את מכירת הבית ולכן חוקית אסור היה לי למנוע מאבי ילדיי להיכנס לדירה אלא אם כן הוא אלים.
עכשיו, אנו גרושים ויש הליכים משפטיים על דירת המגורים המשותפת שבה אנו מתגוררים. למרות שאנו גרושים הגרוש כאילו להוכחת בעלות עומד כל הזמן על סף הדלת כאשר הוא בא לקחת את הילדים ואפילו פותח לבד את הדלת אם היא לא נעולה.
יש לי מה לומר לך לגבי סיוע של בית משפט וגורמי רווחה- לצערי, הרבה עזרה אם בכלל אי אפשר לקבל מהם בדברים האלה. ברווחה ברוב המקרים אומרים לי שאין להם שיניים ושאפנה למשטרה אם אני רוצה. ועל בית המשפט בכלל אין מה לדבר. אני כבר 4 שנים עם מזונות זמניים ועניינים לא מסודרים כי הכל עמוס שם ואת אף אחד זה לא מעניין.
יכול להיות שאם את בעלת אמצעים ויכולה להעסיק סוללת עורכי דין מהשורה העליונה, אז מצבך יכול להיות טוב יותר.
האלימות הכלכלית מתבטאת בכך שאני צריכה לרוץ להוצאה לפועל כדי לממש את המזונות הזעומים הזמניים שפסקו לי. מה שבטוח מתממש כמו שצריך הם הסדרי הראייה שאותם אני לא מעיזה להפר.
אשמח מאד להתייחסות נוספת למרות אורכה של התשובה,
תודה,

קשה לי לענות לחלק משאלותיך, היות ואינני מצויה בפרטים וגם לא אוכל להכנס אליהם כאן. אנסה לענות לך ואולי להציע עוד משהו.

א. ככל שאני מבינה מדבריך, התנהגותו של הגרוש שלך מוגדרת כאלימות ומקנה לך את הזכות להתלונן כנגדו במשטרה. נכון שגם אז לא תמיד המשטרה יכולה להגיב מיידית ובאופן שאת מצפה לו, אבל יש משמעות (מצטברת) לכל פתיחת תיק חקירה בנושא אלימות במשפחה ולכן זה חשוב.

ב. צו הגנה גם הוא מוגבל (כפי שכבר הסברתי), מה גם שבתי המשפט אינם מוכנים להמשיך ולהוציא צווי הגנה ללא התקדמות לפתרונות מהותיים יותר בין בני הזוג. נסי לברר אפשרות להוצאת צו מניעה.

ג. האם יש לך עורך דין? האם פנית ללשכה לסיוע משפטי? מנסיוני אני ממליצה על כך, ואתפלא אם לא עשית זאת עד כה. צריכות להיות סיבות מאד מיוחדות לכך שאחרי 4 שנים עדיין אין לך מזונות קבועים.

ד. לצערי, אני יודעת ומסכימה איתך בקשר לסחבת בענייני אכיפת פסקי דין למזונות בהוצל"פ. הנושא כאוב, אך לא ידוע לי על פתרונו בדרכים יעילות אחרות.

צר לי לשמוע עד כמה את מאוכזבת מגורמים שאמורים לסייע לך (משטרה, בית משפט, שרותי רווחה). נסי לבדוק איזה מרכז אזורי לטיפול ומניעת אלימות במשפחה קיים באזור מגוריך, אם לא עשית זאת עד כה. לעתים בעת מצוקה קשה לנו להבחין ביד מושטת לעברנו והתמונה שמצטיירת הופכת אז כולה שחורה. היום את זקוקה לעידוד ותמיכה כדי להאמין קודם כל בעצמך, (ואז תראי שתתחילי להאמין יותר גם באחרים). האם את מוכנה לתת לעצמך אפשרות כזו?

לסיכום, למרות כל הבעיות הבלתי פתורות עדיין שאת מציגה, אני מציעה לך להתמקד לא פחות בחיזוק של עצמך, של הכוחות והיכולות שלך, כדי שתוכלי להתמודד יותר טוב עם אותן בעיות. בגישה זו, נסי להגיע לכתובת הנכונה ולהעזר בה. אני מקווה שתצליחי.

פנינה

מוסיפה, שאני מצוייה היטב במערכת הסיוע ובמה שהיא יכולה לתת. בכל מה שקשור לאכיפה של דברים, אז גם פקידת סעד אומרת תמיד שהיא יכולה רק לומר דברים ושאין לה יכולת לאכוף.
לגבי בתי משפט, אז המצב שלי קשור לכך שכל דיון נקבע כמעט שנה אחרי קודמו וכאשר אינך מצויידת בעורך דין שקיבל ממך צק שמן במיוחד, אז גם אין לו אנטרס לעבוד בשבילך הרבה.
אני נפלתי בדיוק בתפר שבין אלה שזכאים לסיוע משפטי לבין אלה שלא ולכן שכרתי עורך דין דרך עמותת נשים.לגבי ההוצאה לפועל , עד שמקבלים משהו דרכם כבר אין לך טעם לכלום, אם את מקזזת את ההוצאות שנגרמו לך בנסיעות לשם והפסד ימי עבודה.
הסתכלתי לגבי ההבדל בין צו הגנה לצו מניעה, ואולי אוציא, רק שתמיד קיים החשש שזה יסלים עוד יותר את היחסים.
נכון שאני חלשה עכשיו מאד, הייתי מאד חזקה פעם אלא שארבע שנים של התמודדות כילו את כוחותיי.
תודה לך

כדי לעזור לנשים הרוצות להתגבר על חולשתן, קיימים המרכזים האזוריים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. אני חוזרת על המלצתי הקודמת לפנות ולהעזר בהם, בתשובה לשאלתך הראשונה 'מה אפשר לעשות'.

בברכה,
פנינה