לגבי מפגשים עם האב

למודאגת שלום.
לשאלה שלך יש היבט משפטי-חוקי והיבט סוציאלי , שניהם יכולים להיות קשורים זה לזה.

בדרך כלל מי שיכול לקבוע אם ובאיזה אופן אב יוכל לראותאת ילדיו זה שופט. יחד עם זאת שופטים נעזרים בפקידי סעד כדי שיתנו חוות דעת שמטרתה אחת ויחיזה- הבטחת שלומו הנפשי והפיזי של הילד.

הניסיון שלך עם פקיד סעד לא טוב ואת מודאגת. השאלה היא האם מחייב שניסיון זה משקף את כל פעולתה של מערכת הרווחה- אני מאמין שפקידי הסעד עושים את עבודתם (הקשה, ואולי אף הבלתי אפשרית) בצורה טובה.

אם יש לך ייצוג משפטי- תוכלי לבקש מעורך דינך שיעלה את הדאגות שלך במשפט. אני חושב שגם במקרים שבהם פקידת הסעד מחליטה החלטה שאינה נראית לך נכונה, תמיד תוכלי לפנות לבית המשפט באמצעות עורך דינך כדי לערער עליה.

כפי שאת מתארת את המצב הנוכחי- נדמה לי שמרכז קשר הוא אפשרות טובה ובריאה עבור כל הצדדים. זו דרך לוודא שהקשר בין ילדך ואביו נשמר בתוך סביבה מוגנת. קחי בחשבון שאם בעלך רואה את הילדים במשך שנה שנתיים במרכז קשר, הרי שזוהי הזדמנות מצויינת עבור אנשי המקצוע להיחשף ליחסים אלה, להבין אותם ובהתאם לכך להמליץ המלצות לגבי ההמשך.

דבר נוסף- ייתכן - ואני מבקש לומר זו בזהירות רבה ביותר- שנדרשת הפרדה בין הכעס ותחושת הפגיעה שחווית מבן זוגך, לבין היחסים שלו עם הילדים. אכן ישנם מקרים רבים שההתעללות מתקיימת הן כלפי האישה והן כלפי הילדים. אך ישנם מקרים אחרים שבהם אין זה כך.

כאשר כל אחד מבני הזוג רוצה לתקוף את האחר באמצעות הילדים, הרי שמצבם של הילדים הופך לחמור ביותר. מכאן חשיבותו של האבחון שעושה פקידת הסעד (ולפעמים גם שופט) בשיחה ישירה עם הילד. שם היא מנסה להתרשם מהיחסים שלו עם האבא ומהאופן בו נכון לנהל אותם.

מני