אשה מוכה

כן, את אשה מוכה ואת גם יודעת את זה, כפי שכתבת בעצמך. התגובה המוכרת לנו מאנשים ששומעים תאורים מסוג זה שלך הן תגובות כמו: "איך זה יכול לקרות?!"... "למה היא לא עוזבת אותו?!..." וגם: "מה לא בסדר אצלה?!".

אכן, התאור שלך הוא קשה ואנשים מתקשים לעכל אותו בדרך ההגיון. קשה לתפוס בהגיון שאשה כמוך, הנמצאת בסכנת חיים, סובלת כל כך, מבטלת את עצמה, מדוכאת ומושפלת ובאותה עת גם אוהבת ומחפה על בעלה.

כדי להבין את המצב הזה שלך יש לשאול מה את רואה בבעלך? למה את מוכנה לסבול את התנהגותו כלפיך? ממה את כל כך חוששת (ולא מהסכנה עימה את חיה יום-יום!) עד שאת מסתירה את סודך מכולם? ועוד הרבה שאלות שהתשובות להן אינן כה פשוטות.

במצבך, את זקוקה להרבה יותר מכפי שאוכל לכתוב כאן. כתבת שאת רוצה להפסיק את זה? אל תשמרי יותר את הסוד. שתפי את בני משפחתך או כל מי שאת סומכת עליו ושיכול לחזק אותך, ובעיקר - פני כבר מחר למרכז טיפול באלימות במשפחה שבשרותי הרווחה באזור מגוריך. שם יעזרו לך להבין איך הגעת למצבך ולגלות את כוחותיך כדי לשנות את המצב. ילמדו אותך מה את יכולה לעשות.

הדבר בידיך וההחלטות הן שלך, איש לא יאיץ בך או יחליט במקומך. אם תלמדי איך להגן על עצמך (מה שאינך עושה היום) אולי גם תוכלי לשמור על נישואיך ועל בנך שכה יקר לך. אם לא תעשי כן, כמעט ודאי שמצבך רק יחמיר.

ענת, אסור לך לחכות יותר. תהיי אמיצה, הלחמי על חייך, מעכשיו!

פנינה

האמת פנית אליהם לרווחה . והאו אכן התחיל טיפול שאמור להעריך כשנה . השאלה אם זה יעזור לו.

שאלתך האם הטיפול יעזור לו היא שאלה במקום. את לא שואלת האם הוא ישתנה ובצדק. הטיפול לא יהפוך אותו למישהו אחר, אבל הוא יאפשר לו להרחיב את טווח התגובות בהן הוא משתמש היום וללמוד דרכים אחרות, יעילות יותר. הוא ילמד למשל שכדי לזכות בנאמנותך ובאהבתך כלפיו, עליו להתנהג בדרך אחרת מכפי שהוא נוהג היום.

אם בעלך יתמיד בטיפול במשך כשנה, סביר שהוא ירכוש דפוסי התנהגות חלופיים וישיג שליטה רבה יותר על מחשבותיו, רגשותיו מעשיו.

לא הבנתי מדבריך האם גם את כבר פנית לטיפול. כמו שבזוגיות יש שניים גם בטיפול בזוגיות כל אחד מבני הזוג חייב לקחת חלק כדי להצליח ביחד. חשוב שגם את תבדקי מה גורם אצלך להימשך לבן-זוג אלים ואיך את מגנה על עצמך מפני האלימות שלו כלפיך (גם בפנים וגם בחוץ). ואיך זה שאהבה ואלימות חברו אצלך ביחד?

בקיצור, הטיפול נחוץ לשניכם. כל אחד יקח את האחריות שלו לטיפול על עצמו. אם בעלך כבר פנה לטיפול הרי זה טוב, אבל לא במקומך!

פנינה

בעלי לא הלך לטיפול מרצונו,הלואי! ברור שהכל היה נראה אחרת .ניתן לומר שזה בכפייה .האמת לא חשבתי על טיפול בשבילי. ולא פניתי .אני באמת אשקול.