הצילו, אבא מחנך לאלימות ואמא מתנגדת

קודם כל אני לא מסכימה עם אמירתך שילדים מעדיפים מכות על תקשורת. הכרתי לא מעט ילדים "שלא יודעים להרביץ" אך נדחפים על ידי הוריהם "להחזיר", "להיות גבר", "לא להיות פראייר". אותם ילדים גדלים בתחושה של כשלון ותסכול, כי הם באמת אינם יכולים לספק עבור הוריהם את מה שהם מצפים מילדיהם.

הורים כאלה חוטאים פעמיים: פעם אחת כי הם דוחפים את ילדם להיות אלים (מה שיסתבר בשלב כזה או אחר כדרך ללא מוצא) ופעם שניה כי הם לא מכבדים את ילדם ולא קשובים אליו.

נכון, ודאי שישנם ילדים שנוטים להיות יותר אימפולסיביים, יותר מוחצנים, יותר תוקפניים ואף אלימים. אם לא נשים גבולות לילדים כאלה ולא נעזור להם לשלוט בדחפים אלה, הם עלולים לפתח התנהגויות שיקשו עליהם להשתלב בחברה הנורמטיבית.

שימת גבולות ולמידה של דחיית סיפוק חיוניים לילד. בכך שאנחנו יוצרים לו גבולות אנחנו גם משמשים לילד כמיכל שעוטף אותו ומגן עליו וגם מאפשרים לו להתמודד עם תסכול ולפתח חוסן.

אגב, מעניין מהי ה"שפה" בה מדבר בעלך עם הבן. האם הוא מסכים לבנו להיות אלים גם בבית?
האם הוא-עצמו מגיב כלפי בנו באלימות?

אם בעלך לא מוכן לשמוע אותך, אולי אפשר לדבר עם הגננת או המורה (בן כמה הילד?) ולהציע לה לדבר על הנושא באסיפת הורים. או אם את מכירה מישהו שבעלך מכבד את דעותיו ומקשיב לו, שיכול לשוחח איתו על הנושא באופן ספונטני...?

בהצלחה,
פנינה