שאלה

מאד נגע לי ללב התאור שלך, כי אני מבינה שאתה ממש אוהב את החברה שלך, אך מצד שני אתה מבין שההתנהגות שלה היא לא בסדר ואתה מאד פגוע ממנה. זה די קשה ליישב בין שני הדברים האלה, הרגש וההגיון, במקרה שלך.

אני גם מאד מעריכה את זה שפנית לכאן וחשפת את המקרה שלך, כדי לקבל עצה ועזרה. הבנת שיש כאן בעיה שאינך יכול ואמור להתמודד איתה בכוחותיך בלבד. טוב עשית שפנית.

האלימות של החברה שלך איננה דבר שיש לקבלו, אבל אני לא בטוחה שאתה יכול לעשות הרבה בעניין זה, חוץ מאשר להתרחק ממנה, או לכל היותר להציע לחברה שלך, מתוך אכפתיות כלפיה, שתפנה כדי לקבל עזרה. וזה רק בתנאי שהיא בכלל מוכנה להקשיב לך. לי הכעס שלך עליה מובן מאד.

חשוב שגם אתה תוכל לשוחח עם מישהו ולברר איתו מה מושך אותך לאותה נערה אלימה. אולי זה דוקא הכח שהיא משתמשת בו? אם כך, אתה עלול להפגע ממנה שוב. גם אם ביקשה סליחה, אין שום בטחון שהיא תשנה את דרכיה ללא עזרה מקצועית.

אגב, אתה יכול לשאול את עצמך איך החברה שלך היתה יכולה להיראות אם לא היתה אלימה? האם היית עדיין נמשך אליה? ואל מה?

השאלות שאתה מציג הן לא פשוטות ולא קלות לתשובה. עם מי אתה נוהג להתייעץ בדרך כלל כשאתה במצוקה? האם אתה יכול לפנות להוריך? לאח או אחות בוגרים? למדריך? אולי ליועצת בבית הספר?

כדאי שתפנה למישהו מכל אלה. כרגע אפשר לעצור את ההדרדרות ולטפל בבעייה, בזכות זה שאתה מודע לבעייה ופונה לעזרה.

מקווה שעזרתי לך במשהו,
פנינה