אם המסיתה ילדים כלפי אביהם מתעללת?

נראה כי יש לך תשובה מוכנה לשאלתך ואולי אתה אפילו צודק. אני מניחה שיש קושי להגדיר ובעיקר להוכיח כאשר אחד ההורים מסית את ילדיו כנגד השני. היות ולא קל להכריע בעניין, ההתערבות איננה כל כך פשוטה. פעמים רבות ה"הסתה" נעשית שלא בנוכחות בן הזוג השני והילדים הם העדים היחידים לכך.
הורים אחראים בודאי ינסו להמנע מלהסית את ילדיהם כנגד מי מהוריהם, כי הם מבינים את הנזק שנגרם בכך לילדיהם.

מניעת קשר של הילדים עם אחד מהוריהם הינה בניגוד לחוק, כל עוד אין פגיעה בילדים בעת קיום הקשר עימם. במקרים כאלה ניתן להעזר בחוק ולקבוע הסדרים שיבטיחו כי מפגשי הילדים עם הוריהם לא יגרמו לפגיעה.

אני בדרך כלל מציעה לכל אחד מבני הזוג להשתדל שלא להתערב וגם לא לגלות סקרנות או לחקור את הילדים בנוגע לביקוריהם אצל ההורה השני. ביקורי הילדים אצל ההורה השני הם באחריותו ובשליטתו של אותו הורה בלבד. ככל שכל אחד מבין השניים מוותר על שליטתו בשני, וככל שכל צד ימנע מחקירת ילדיו אודות השני ומהשגת מידע על ההורה השני באמצעות ילדיו, כך תתמעט ההסתה ותיעלם. אם הורה איננו מעוניין לשמוע מידע זה, ילדיו גם הם ימעטו לספר ולהורה השני לא יהיה טעם בדברי הסתה, שכן ממילא לא יגיעו לאזני ההורה האחר. בכל מקרה, קשה מאד לשלוט על פיו של אדם אחר, אבל יש לנו שליטה על התגובה בה אנו בוחרים.

אני יוצאת מהנחה שמטרת "ההסתה" היא לפגוע בבן הזוג השני. ככל שבן הזוג השני לא נכנס למלחמה הזו הוא מגן על עצמו וכן על ילדיו. כמובן שבמידה ומדובר בגרימת נזק מוחשי לילד, יש לדווח לפקידת סעד ואני מניחה שבמקרים שכאלה היא גם תתערב.

בברכה,
פנינה