שאלה

אליה שלום

לכאורה נושא המריבות נשמע לי "נורמלי" לחלוטין, עד לנקודה שהדבר גורר מצידך קללות. כמו בכל מערכת זוגית, כל אחד מבני הזוג מביא את הנדויה שלו, במקרה זה את מביאה את הצורך שלך בסדר וניקיון ובן זוגך אולי מביא לזוגיות את הרצון לחיות ללא כפייה או אובססיה כלפי סדר וניקיון.

אני מסכים איתך שבסופו של דבר אי אפשר להתנהל כך-יום אחד תוכלו למצוא את עצמכם בתוך ערימה של סירים, צלחות לא שטופות, בגדים וחפצים שונים, מחפשים דברים שאתם צריכים ולא מוצאים... בקיצור כאוס מוחלט.

יחד עם זאת- התלונות שלך מעוררות חוסר נחת במיוחד ביחס לשאלה מדוע את לוקחת אחריות על הסדר והניקיון. ויותר מכך- מדוע את לוקחת תפקיד שכזה- לנסות לחנך אותו מחדש...

ייתכן והדבר משקף מחלוקות נוספות שקיימות בחוזה הזוגי שלכם.

לכן פתרון אחד אפשרי יכול להיות פנייה לייעוץ זוגי. פנייה משותפת, פירושה הסכמה של שניכם שהחוזה הזוגי שלכם, שאולי התאים עד לנקודה זו, כבר לא מתאים ושאתם צריכים חוזה זוגי חדש. בייעוץ תוכלו לברר לעומק את הפערים שנוצרו ולראות כיצד ניתן ליצור חוזה מסוג זה. למשל תוכלו לבדוק מדוע נוצר בניכם דפוס יחסים של אמא-ילד, כפי שאת מתארת ביחס לתפקיד שלקחת (הרי את שמה לב שאת מתנהגת כלפיו כמו אמא שמבקשת מהילד שלה לעמוד במשימות הבית).

ייעוץ מסוג זה מומלץ בעיקר לאור הדיווח שלך על צעקות וקללות. לא ברור מספיק כיצד המריבות מסתיימות, ועד כמה בעלך צובר בתוכו... כיצד הוא מגיב

מני