דואגת

אל דאגה, לא דלגנו עליך, אבל כנראה שמאד חיכית כבר לתשובה...

מה שאת מתארת ואת חווה יכול בהחלט להיות סוג של התעללות שעברת.
אני מבינה מדבריך שאת פרודה מבעלך, אם כי עדיין לא גרושה, וכי מתנהלים ביניכם הליכים לגירושים.

לא ברור האם התינוקת שנולדה היא בתכם היחידה ואם ישנם ילדים נוספים. האם החשש שלך בנוגע ליחסו של בעלך אל ביתכם מבוסס על פגיעות שכבר היו מצידו בעבר?

גם לא ברור לי מהם היחסים ביניכם היום. האם אתם מסוכסכים? האם אתם מתגרשים בהסכמה?

התשובות שלך הן שיכוונו לפתרון. בעקרון, חשוב שאבי התינוקת יראה אותה, יכיר אותה ויטפל בה, כדי שיווצר ביניהם קשר של אב לביתו. גם עכשיו וגם בהמשך, החוק הקיים אמור להבטיח שגם כאשר הורי הילד נפרדים, ישמר הקשר של שני ההורים עם ילדיהם.

במידה ולחששות שלך יש בסיס מוצק לגבי יכולתו של בעלך לטפל בתינוקת, מן הראוי לפנות לפקידת סעד לסדרי דין (במחלקת הרווחה) או ישירות לבית המשפט ולבקש הסדרים מיוחדים שיאפשרו לאב לראות את ביתו.

אני מציעה לבדוק גם את האפשרות שהתינוקת משמשת כיסוי למערכת היחסים ביניכם, ומאפשרת לבעלך להמשיך ולהפגין נוכחות בחייך, כשם שאולי גם את מנסה להרחיקו מעליך. לא כדאי שתעשו את זה על גבה של התינוקת. ואם אינך בטוחה שאת יכולה להתמודד עם זה לבד, את יכולה לפנות למרכז טיפול ומניעת אלימות שבאזור מגוריך או ללשכת הרווחה ולהיעזר בהם

בהצלחה,

פנינה