אלימות מילולית

ורדית שלום

מדובר במצב שכיח שפוקד משפחות רבות. יש לכם בן מתבגר וכעת אתם הופכים ל"משפחה מתבגרת". נערים מתבגרים מנסים להשלים את המשימה שלהם והיא גיבוש זהות עצמית ועצמאית. כדי לעשות זאת הם מנסים לשנות את חוקי המשחק. מה שהתאים לעבר (כשבנך היה ילד והקשיב להורים- אני מניח) כבר לא מתאים - הוא מנסה למצוא לעמו דרך משל עצמו.

הדאגה שלכם אכן מוצדקת- אין זה אומר שכעת הוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה-

אתם דואגים ומנסים להציב גבולות- שהיטה של הצבת גבול באמצעות התנהגות אלימה היא פחות טובה. זה עלול לשדר לבן שלכם שהוא מפחיד אתכם ושאתם לא יודעים מה לעשות איתו (ואולי הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו).

מומץ להישאר תקיפים (אך לא לימים) אך עם זאת לנסות לשוחח איתו ולהבין גם את צרכיו. אין זה אומר שהוא יכול לעשות הכל, אבל ייתכן והוא יכול לעשות כיום דברים שלא היו מקובלים בעבר.

לפעמים מומלץ לפנות לאיש מקצוע לקבל ייעוץ ולשיפור דרכי התקשורת.

בנוסף אוכל להמליץ לכם על הספר "הורים טובים מידי" מאת שולמית בלנק ואורלי שבתאי פוקס. ועל הספר התנגדות לא אלימה של חיים עומר והספר הורים כמנהיגים מאת חיים עמית.

קריאה בספרים תוכל אף לספק לכם ידע והבנה בנוגע למה שאתם עוברים.

בהצלחה
מני