האם זו אלימות?

לאור שלום

לאלימות יש מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים.

החלק האובייקטיבי- שייך לשיקולים של מערכות החוק (בית משפט\משטרה) כדי לראות האם התמלאו תנאים מסויימים כדי להגדיר התנהגות מסויימת כאלימה ולפעול בהתאם.

החלק הסובייקטיבי- נוגע בעיקר לחוויה של הנפגע\ת.

מהתיאור שלך עולה כי את ובעלך פוגעים האחד בשני\ה. מעבר לשאלת החוק - נראה כי איכות חייכם נפגעת והזוגיות הופכת לשדה של הרס משותף. אתם שותפים לזוגיות אלימה.

כמו כן- עלי להפנות את תשומת ליבך כי ילדת הקטנה (אולי בדומה לך ולו) הינה ילדה שחשופה לאלימות במשפחה ובין הוריה. מבחינה זו היא מוגדרת מבחינת החוק כילדה שחיה בסביבה מסכנת- כלומר סביבה שאיננה מספקת תנאים טובים לגדילה והתפתחות.


אציע לך להעמיד ולשקול את הבושה שאת מתארת מול ההרס והפגיעה בילדה.

לטעמי - אם לא תלכו לטיפול- הבושה לא תיעלם היא רק תלך ותגדל.

מניסיוני - יש בידי המרכזים לטיפול ומניעת אלימות את הידע הנדרש ביחס לבעיית האלימות במשפחה. אמנם תמיד אפשר ללכת לפרקטיקה פרטית- אך בכך את מוותרת על זכות אלמנטרית שהמדינה מציעה לך.

עבודתך עם בני נוער בסיכון רק יכולה לשמש משאב שיעזור לך להכינס לטיפול ולהכיר בחשיבותו.

לבסוף אציין כי הבושה היא מנת חלקם של מטופלים רבים שמגיעים למרכזים למניעת אלימות, בין אם מדובר בטיפול קבוצתי או פרטני. רובם המכריע עוברים מחסום זה שהופך לשולי בתהליך העזרה שהם מקבלים.

בהצלחה
מני

שלום לך, אני מצטרפת וחושבת ויותר מכך ממליצה על טיפול, אני מכירה מטפל מצויין שהוא מומחה לטיפול באלימות במשפחה ודברים מהסוג הזה, קוראים לו ניר שיין והוא מטפל בתל אביב (במרכז שנקרא מרכז ד"ר טל, שהיא קליניקה פרטית ממש יפה!). אני ממליצה עליו כי הוא מטפל במקום פרטי, ונראה שחשובה לכם מאוד הפרטיות.